עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, במדבר לג:ב

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 33:2

Open in the reader →

1"...על פי ה'". רמב"ן על אתר מביא בשם רמב"ם (מורה נבוכים ג, נ) טעם נוסף לרשימת המסעות, וזו לשון הרמב"ם שם: ולפי שידוע לפני ה' יתעלה, שאפשר שיפקפקו במופתים האלה (שאירעו לבני ישראל בעת שהייתם במדבר)... ויחשבו כי שהייתם היתה במדבר קרוב לישוב שאפשר לאדם להיות בו... לפיכך סולקו כל הפקפוקים הללו, והודגש סיפור כל הפלאים הללו על ידי ביאור אותם המסעות, כדי שיראום הבאים וידעו את גודל הפלא שיש בישיבת מין האדם באותם המקומות ארבעים שנה. הרמב"ן מוסיף ואומר: והנה מכתב המסעות מצות ה' היא מן הטעמים הנזכרים או מזולתן, ענין לא נתגלה לנו סודו, כי "על פי ה'" דבק עם "ויכתב משה" (-"ויכתב משה על פי ה'"). ע"כ. מחלוקת היא בין רמב"ן מזה וראב"ע וחזקוני מזה, אם "על פי ה'" מוסב על "ויכתב משה" או על "למסעיהם", ודומה שאי אפשר להכריע. (פ' מסעי תשנ"ה)

2ומשום מה אין זה נמנה עם המקראות ש"אין להם הכרע" (ראה יומא נב ע"א), אך באמת הבעיה כאן קצת שונה. ומעניין שבעלי הטעמים לא תרמו כאן מאומה. (פ' מסעי תשס"ה) הערת ר' חזקי פוקס שי': בין ה"מקראות שאין להם הכרע" מונים חז"ל מקראות בהם לא ניתן לדעת אם שייכים למילים שקודמות להם או למילים שאחריהם. בפסוקים שלנו הבעיה היא אחרת - איננו יודעים על מה הם מוסבים. מובן אם כן מדוע לא נמנה פסוקנו עם המקראות שאין להם הכרע. ובאשר לבעלי הטעמים, לעניות דעתי, הטעמים מורים כדברי הרמב"ן, שהרי המילה "למסעיהם" מוטעמת בטפחא, ויש לקרוא את הפסוק כך: "ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם" - "על פי ה'", ומשמע שהכתיבה היא על פי ה', מה שאין כן לדעת החולקים על הרמב"ן, לפי דרכם אמור להיות טעם מפסיק גדול על המילה 'מוצאיהם', והטעמים אמורים להיות "ויכתב משה את מוצאיהם" מוטעם במהפך פשטא קטון, ו"למסעיהם על פי ה'" מוטעם כפי שהוא לפנינו.

3"...מוצאיהם למסעיהם... מסעיהם למוצאיהם". ראה אצל ר"ע ספורנו. לדבריו, הוצרך הכתוב לציין את המילה "ויחנו", ללמדנו שלמרות הקושי במקום החדש, בכל זאת "ויחנו". היות וקושי זה הוא ביחס למקום שבו חנו עד כה, לכן כשם שצריכים לציין לשבח "ויחנו", לא תהיה התמונה שלמה בלי "ויסעו", שהרי הוא גרוע ביחס למה שהיה להם עד כה. (פ' מסעי תשנ"ב)

4ולפי "דעת מקרא" יש כאן לשון נופל על לשון: המילה "מוצאיהם" שבמקום הראשון לא תתפרש כמילה נרדפת ל"מסעיהם", אלא פירושה: אירועיהם, קורותיהם, כמו בפסוק: "את כל התלאה אשר מצאתנו" (למעלה כ, יד), וכן: "ויספרו לו את כל המֹצאות אותם" (יהושע ב, כג); ורק במקום השני תהיה נרדפת ל"מסעיהם", ושיעור הכתוב: ויכתב משה על פי ה' (לפי צו ה') את כל מה שקרה להם (מוצאיהם) במסעיהם (הכוונה למה שכתוב בספר שמות ובספרנו עד לפרשתנו...); וכאן (בפרק לג) הרי רשימת המסעות בדרך יציאתם (ללא פירוט האירועים). ע"כ. וראה "אור החיים" הק' ו"כלי יקר" על אתר. (פ' מטות מסעי תשנ"ד)