ברכת אשר על התורה, במדבר ט:טו
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 9:15
Open in the reader →1רש"י ד"ה המשכן לאהל העדת, המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות. ע"כ. ראה "שפתי חכמים" (אות פ), שרש"י בא להבהיר משמעה של המילה "משכן" שאין פירושה כאן - היריעות התחתונות (כמו למעלה ג, כה). אמנם זה יפה, אבל לפי זה היה צריך לכתוב את המילים "לאהל העדת" כבר ליד המילה "המשכן" שברישא של הכתוב. ומבחינה עקרונית, עצם העברתה של אות־השימוש למ"ד למילה (המשלימה) "ללוחות" היא לכאורה שרירותית, ובדרך זו אפשר לפרש דברים רבים שלא כמסורה. ונשאלת השאלה אימתי ולמי מותר לעשות כן. (פ' בהעלתך תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ז)
2פרשיה זו עוסקת בתפקיד הענן בשעת המסעות. ויפה כתב רש"ר הירש על תפקידו של הענן כ"רועה ישראל", וזו לשונו: הענן היה שבט הרועה, שרועה ישראל גילה בו לצאן מרעיתו היכן ומתי יחנו, מתי ולאן יסעו. וכמתואר כאן, לא היה אפשר לחזות מראש את רצונה ואת כוונתה של הנהגה זו. עיתים חנייה ממושכת, עיתים חנייה של ימים ספורים בלבד; עיתים חנייה של לילה אחד, של יום ולילה, של יומיים, חודש או שנה... נראה שלא המאמצים של מסעות ארוכים, אלא בעיקר ההמתנה הסבלנית בחנייה ממושכת היא המובלטת כאן כניסיון לעם. אין הכתוב אומר דבר על משך זמן המסעות, אך הוא מזכיר פעמים אחדות את ההמתנה בשהייה ממושכת... נראה אפוא, שהכתוב מדגיש בעיקר את הסבלנות של המתנה וציפייה ממושכת. דבר זה מובן אם נזכור את המדבר הגדול והנורא, שלא הסביר פנים לעוברים בדרכיו, ונזכור בייחוד שהעם ידע יפה שמחוז חפצו לא היה במדבר אלא מחוצה לו, וכל שהייה באחד ממקומות המדבר רק הרחיקה אותו ממחוז חפצו המובטח... בתרגילים אלה קנו את מידת הכניעה השקטה והסבלנות המצפה באמונה שעתידים הם להיות זקוקים לה בנדודיהם ב"מדבר העמים" (יחזקאל כ, לה) במשך מאות רבות של שנות גלות, ועליה אמר הנביא: "אם יתמהמה, חכה לו" (חבקוק ב, ג). ע"כ. וקצת קשה לי: המילים "משכן" ו"ענן" חוזרות בפרשיה זו פעמים רבות, לכאורה ללא צורך. וצריך עיון. (פ' בהעלתך תשמ"ט)