ברית משה, מצות לא עשה א:טז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 1:16
Open in the reader →1ובהיראים סי' ס"ג ראיתי שכ' וז"ל לא תקבל אלהות לבד יוצר הכל דכתיב בעשרת הדברות לא יהי' לך אלהים אחרים על פני ותניא במכילתא למה נאמר והלא כבר נאמר אנכי ד' אלהיך לפי שנאמר לא תעשה פסל אין לי שלא יעשה העשוי מנלן שלא יקיים ת"ל לא יהיה לך ולפי פשוטו נ"ל לפי שנ' אנכי ד' אלהיך למדנו שימליך הקב"ה עליו אבל שלא לשתף דבר אחר עמו לא למדנו לכך כתיב לא יהי' לך אלהים אחרים על פני שלא לשתף דבר אחר עמי עכ"ל ולכאורה ק"ל הלא שיתוף למד רשב"י מבלתי ד' לבדו ואינ"ל דהיראים כתב את זה לר' יוחנן דסנהדרין או לת"ק דרשב"י הנ"ל הלא הם לא מיחייבו על שיתוף עי"ש בגמ" אע"כ צ"ל דכוונת היראים דלא יהיה לך וגו' בא על אזהרת שיתוף ואין כוונתו דכל הפסוק בא ע"ז דהא לא יהי' לך איצטרך על לימוד של המכילתא שהביא אלא כוונתו דלפי המכילתא דלא יהי' לך הזהיר על קיום א"כ קשה על פני ל"ל וכמו שדייק המרש"ל בשיטות רבינו הנ"ל מחודש א' ע"כ כתב היראים ולפי פשוטו נ"ל כו' כוונתו דלפי פשוטו נראה לו דעל פני צריך על אזהרת שיתוף כמובן, יהי' איך שיהי' עכ"פ זה מוכח בפירוש דבזה סובר היראים כרבינו דעל שיתוף צריך אזהרה דאל"כ אלא נאמר דלא למד איסור שיתוף מבלתי לד' לבדו אלא מלא יהי' לך קשה עליו קושיא הנ"ל הלא הגמ' למד מבלתי ד' לבדו וזה קושיא שאין עלי' פריקה אע"כ דסובר כרבינו דעל שיתוף צריך אזהרה' וכשנדייק שפיר בדבריו נראה בעליל שכוונתי בס"ד לדעתו דמתחלה כשהביא את המכילתא לא הביא את כל הפסוק וכשמסיים מסיים בכל הפסוק להורות בזה דעיקר פשטו לא הי' אלא להראות דעל פני למה לי' להמכילתא כהנ"ל וא"כ צ"ל דגם היראים לא סובר כהתוס' דשבועות הצ"ל מחודש ט"ו. אבל לכאורה ק"ל כיון דרשב"י מבלתי ד' לבדו למד שלא לשתף א"כ אמאי באמת לא יהא חייב על שיתוף מב"ד הא ברישא דקרא כתיב זובח לאלהים יחרם והאי יחרם מב"ד הוא כמ"ש הגמ' סנהדרין דף ס' ע"ב וא"כ כיון דהאי יחרם קאי על שיתוף דגמרינן מבלתי ד' לבדו ג"כ א"כ אמאי לא נאמר דכמו דחייב מב"ד על זובח לאלהים כמו כן חייב על שיתוף דגמרינן מבלתי ד' לבדו, ואינ"ל דפירושו של יחרם בתרי אנפין דעל זובח לאלהים מש"ה מפרשינן מב"ד משום דכבר נאמר בו מיתה כמ"ש רש"י עה"ת שם אבל על שיתוף כיון שלא נאמר בו כבר מיתה ע"כ מפרשינן יחרם כליה דהיינו מביד"ש כהנ"ל, דא"כ קשה מה מקשה הגמרא סנהדרין שם זובח קדשים בחוץ כרת הוא הא בזובח קדשים בחוץ ג"כ לא כתיב כבר מיתה כמו גבי ע"ז וא"כ שפיר יכלינן למימר דיחרם כרת הוא אעכצ"ל דפירושו דיחרם מצד עצמו מב"ד הוא וא"כ קשה אמאי לא יהא חייב על שיתוף מב"ד, ונ"ל בס"ד דלעולם מילת יחרם מב"ד הוא כמ"ש רש"י בסנהדרין שם ד"ה ת"ל וז"ל דהאי יחרם לשון מיתה דכתיב כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת עכ"ל אלא לרשב"י הי' קשה דאמאי כתיב יחרם אף דלשון יחרם מב"ד אעפי"כ הול"ל זובח לאלהים יומת ומדשינה הכתוב וכתוב יחרם ע"כ להורות לנו בשינוי זו דאף דעל זובח לאלהי' חייב מב"ד אבל על שיתוף אינו חייב אלא כליה, וכל זה י"ל אי בזובח לעכו"ם הכתוב מדבר דאז ילפינן שיתוף מבלתי ד' לבדו ע"כ שפיר יכלינן למימר ללמוד כליה משינוי הלשון כמו שכתבנו אבל כשהי' אמרינן דהכתוב מדבר בזובח קדשים בחוץ אז לא הי' יכלינן למימר דבלתי ד' לבדו בא על שיתוף אלא אז הי' אמרינן דכל הפסוק לא בא אלא על שחוטי חוץ וא"כ בודאי הי' צריך אז למימר דחייב עליו מב"ד כיון דפירושו של יחרם באמת מב"ד הוא כהנ"ל וע"כ הקשה הגמ' שפיר זובח קדשים בחוץ כרת הוא כמובן: