ברית משה, מצות לא עשה א:כ
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 1:20
Open in the reader →1ונחזור לענינינו שוב ראיתי במנ"ח ז"ל מל"ת כ"ו שכ' דלהני שיטות הפוסקים מובא בפרמ"ג בפתיחה כוללת דסברי כר' יהודא דסומא פטור מכל מצות שבתורה והפרמ"ג ז"ל כתב דדוקא ממ"ע פטור אבל לא מלאווין ויש אחרונים שהשיגו עליו וסברו אף מלאווין פטור וכ' המנ"ח אבל מאותן המצות שב"נ מוזהר הסומא ג"כ מוזהר דנהי דהתורה לא חייבה אותו בסיני אבל לא יצא להקל במה שהי' חייב מקודם דב"נ חייב אפילו סומא וא"כ בודאי דמצות ב"נ מוזהר גם הסומא אך לענין עונשין אינו חייב על עבירות הללו כב"נ אבל מוזהר על מצות ב"נ עי"ש, א"כ גם מהמנ"ח מוכח דאשה ג"כ אליבא דר' יוחנן מוזהרת על המחשבה כבת נח כיון דלא יצאה להקל וגם צ"ל להמנ"ח דמ"ד הגמ' שבת פ"ח ע"א אמר ראב"י מכאן מודעא רבה לאורייתא וכתב רש"י שאם יזמינם לדין יש להם תשובה שקבלוה באונס צ"ל דלא קאי על ז' מצות ב"נ דנהי דמצד ישראל הם פטורים אבל מצד ב"נ עדיין הם חייבים על ז"מ דידהו כיון דלא יצאו להקל וגם לקה"י הנ"ל צ"ל דלא קאי ראב"י על ע"ז כיון דכשישראל פלח לע"ז דין ב"נ יש לו א"כ ליכא תו מודעא רבה ע"ז, וממילא יש להבין בזה את תשובת רשב"י במגילה דף הנ"ל שהשיב מפני שפלחו לע"ז ע"כ חייבו כליה דלכאורה קשה הא קודם הדר יקבלו בימי אחשורוש הי' להם טענות מודעא רבה אבל בהנ"ל מיושב שפיר דעל ע"ז באמת ליכא שום טענה וא"כ לכאורה איכא ראי' מגמרא דמגילה לק"י ולמנ"ח אבל לפי מ"ש התוס' בשבת שם ד"ה מודעא שלא לעבוד ע"ז קבלו בימי יהושיע באמת ליכא ראי' ממגילה לשיטתם כמובן, אבל לכאורה מפי' המשניות להרמב"ם ס"פ גיד הנשה שכ' וז"ל ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה זאת והוא מ"ש מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבר מן החי אינו מפני שהקב"ה אסרו לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אמ"ה במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבר מן החי כו' עי"ש, וראיתי בהג"ה אחת מש"ס ווילנא סנהדרין נ"ו שכ' על הפי' המשניות זה וז"ל וא"כ אילולא שנצטווה במרה ע"י משה על ז' מצות ב"נ לא הי' עליהם לחוב ומפני זה הוצטרכו להצטוות מחדש עי"ש וא"כ לפי"ז מוכח מהפי' המשניות דלא כהק"י כיון דחזינן דאם לא הי' נצטוו על דבר אחד בסיני אפילו אחד מז' מצות ב"נ לא הי' מחוייבים בו מחמת שב"נ חייבים וא"כ היכי יכלינן למימר דאם פלח לע"ז יש לו דין ב"נ ומכ"ש דל"ל כהמנ"ח וא"כ ממילא נסתר גם דברינו הנ"ל: