ברית משה, מצות לא עשה א:כב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 1:22
Open in the reader →1אבל אחר עיון קצת ראיתי דאפילו כשנאמר דרבינו והרמב"ם סברו כתירוץ השני של התוס' דשבועות הנ"ל דסברא למידרש קרא מסיפא לרישא אפ"ה שפיר יש להוכיח דנשים מוזהרת על לאו זה בהקדים לתרץ את הלח"מ מהקושיא שהקשה עליו הנר מצוה סי' הנ"ל מחודש י"ח דהיכי כתב הלח"מ דהרמב"ם סובר דהקישא דאשה לאיש לא הוי בלאו שאין בו מעשה הא מוכח ממ"ש הרמב"ם בסה"מ מל"ת ב' י"ד ט"ז ס"א ס"ב ק"ו שט"ו שט"ז שי"ז דבכל הני ל"ת כתב דלוקה ולא חילק בין אנשים לנשים אע"ג דהוי לאו שאב"מ וכ"כ החינוך בכל הני לאוין דאחד זכרים ואחד נקבות חייבות בהן והניח הנ"מ את הקושיא זו בתימא עי"ש, ונ"ל בס"ד ליישב כך דמה דאמר הגמ' תמורה הנ"ל לפי גירסות רש"י ורבינו והרמב"ם דלא השוה אשה לאיש אלא בלאו שיש בו מעשה משום דכתיב אשר יעשו את זה לא אמרינן אלא דוקא בהני לאוין שאין בהן מעשה וגם אין לוקין עליהן דכיון שיש חילוק בין הני לאוין ללאוין שיש בהן מעשה דעל הני לוקין ועל הני אין לוקין על הני לאוין אמרינן דאשר יעשו בא למעט אותן כיון דאינן כלאוין שיש בהן מעשה דלא לקה עליהן, אבל הני לאווין שאין בהן מעשה ולוקין עליהן יהי' מאיזה טעם שיהי' כיון שלוקין עליהן שוב הוי הני לאוין כלאו שיש בו מעשה דכיון שכל החילוק שביניהם לא הוי אלא המלקות א"כ ממילא בלאו שאב"מ ולוקין עליו אז שוב הוי האי לאו כיש בו מעשה וליכא תו למימר דאשר יעשו בא למעט אלא אדרבא לאו זה בכלל אשר יעשו כיון דלוקין עליו המלקות מחשבו למעשה ובלאו זה באמת אמרינן השוה אשה לאיש. ואי קשיא א"כ מה קאמר הגמ' תמורה הנ"מ לאו שיש בו מעשה כו' הא על לאו דתמורה באמת לוקין ובלאו כזה אמרינן השוה אשה לאיש ע"ז י"ל דהגמר' שם אזיל לתרץ אליבא דר' יהודא והחלוק שכתבנו אינו אלא אליבא דרבנן דסברו דעל לאו שאב"מ אין לוקין וע"כ שפיר י"ל דאשר יעשו ממעט דוקא הני לאוין שאב"מ וגם אין לוקין עליהן מהטעם שכתבנו אזיל לר' יהודא דסובר דעל לאו שאב"מ לוקין עליו לדידי' באמת ל"ל את החילוק זה כיון דלדידי' על כל לאוין לוקין ואפ"ה כתב רחמנא אשר יעשו א"כ ע"כ לר"י כוונת הקרא דלא תליא אלא בעשי' וע"כ קאמר הגמ' אליבא דר"י שפיר, וגם זה ל"ק הא הגמרא שם אליבא דר"מ ג"כ קאמר כן דעל זה י"ל דר"מ באמת סובר כר"י אמר רב שם ג' ע"א דעל תמורה אינו לוקין ומוקי להתנא דמתניתין דלוקין כר' יהודא וכיון דר"מ סובר דאין לוקין על תמורה ע"כ קאמר הגמ' אליבא דר"מ ג"כ שפיר כמובן, וא"כ ממלא מה מאד מיושב בס"ד הלח"מ מהקושיא של הנ"מ הנ"ל כיון דכל הני לאוין שאין בהן מעשה שפרט הנ"מ שהרמב"ם סובר בהם דנשים חייבות על כל הני לאוין באמת לוקין כמ"ש הרמב"ם בכל אחד ואחד שלוקין עליהן אף שאין בהם מעשה ויש טעם לכל אחד ואחד דאמאי לוקין עליהן כמ"ש החינוך וגם השאר נושאי כלים של הרמב"ם שם וכיון שלוקין עליהן ע"כ שפיר כתב הרמב"ם דנשים חייבות בהן מהטעם הנ"ל, וא"כ ממילא שפיר י"ל דבהני לאוין שלוקין עליהן אף שהן לאוין שאין בהן מעשה באמת סברו רבינו ורש"י והרמב"ם וגם החינוך דגם נשים מצווין וגם לוקין עליהן ודלא כהיבין שמועה הנ"ל שכ' דעל תמורה נשים אין לוקין דבאמת מהרמב"ם הל' תמורה פ"א מוכח בפירוש דלוקין דאל"כ הוי גם הלאו דתמורה אינה שוה בכל והרמב"ם כתב דהוי שוה בכל עי' בלח"מ שם אעכ"מ דהרמב"ם סובר דלוקין נשים על תמורה ובפרט רבינו שכתב בפירוש במל"ת שמ"ה שהלאו דתמורה מש"ה שוה בכל משום דלוקין עליו א"כ בודאי דסובר דלוקין נשים על תמורה ובלאו כל זה מוכח בפי' כן גם מסידר לשון רבינו שם וגם הנ"מ סי' הנ"ל השיג על היבין שמועה בזה והביא ג"כ ראי' מהרמב"ם בסה"מ מל"ת ק"ו ממ"ש והמימר לוקה ולא חילק בין אשה לאיש וגם מהחינוך מצוה שנ"א שכ' בפי' שאיסור תמורה נוהג בזכרים ונקבות ולוקה וכתב הנ"מ שע"כ הביא ראי' מהחינוך להרמב"ם משום דהחינוך דרכו להלוך בעקבותיו, ולי נראה דלא צריך לזה כיון דהחינוך ג"כ ע"כ סובר כגירסת רש"י דתמורה דהא החינוך ג"כ מביא גם את הטעם השני שכ' הרמב"ם הל' תמורה על הא דלוקין על לאו דתמורה אף שהיא לאו הניתק לעשה משום דעשה שאינה שוה בכל היא וא"כ ממילא כמו שהוכיח הלח"מ מהטעם זה לומר בהרמב"ם שסובר כגירסת רש"י כמו כן נמי מוכח מהחינוך ואפ"ה כתב החינוך דלוקין גם נשים על לאו דתמורה א"כ מוכח מהחינוך בפירוש דלא כהיבין שמועה וא"כ כללינו הנ"ל בענין לאו שאב"מ באמת עולה יפה כמובן: