ברית משה, מצות לא עשה קיא:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 111:2
Open in the reader →1ונדה (ב) נקראת כשדם יוצא מן המקור כו'. נ"ל בס"ד בכוונת רבינו דבמשנה נדה י"ז ע"ב איתא דג' מקומות משלו חכמים באשה החדר היינו המקור הפרוזדור והעלייה דם החדר טמא דם העלייה טהור נמצא' בפרוזדור ספיקו טמא לפי שחזקתו מן המקור, נמצא ממשנה זו דדוקא דם המקור טמא והברייתא דת"כ למדה את זה מקרא הביאה הרי"ף ז"ל פ"ב דשבועות סי' אלף פ"ח והרא"ש פ"י דנדה סי' ו' והטור יו"ד רסי' קפ"ג וז"ל ת"ר ואשה כי תהיה זבה יכול אפי' זבה מ"מ תהיה טמאה ת"ל והיא גילתה את מקור דמי' לימד על הדמים שאינן אלא מן המקור וגם המרדכי ז"ל שבועות הל' נדה ס"ס תשל"ו הביאה ועמ"ש יכול אפי' זבה מ"מ כתב המרדכי וז"ל פי' כגון דם מכה או דם עלייה וא"כ י"ל דגם רבינו לזה כיוון במד"כ ונדה נקראת כשדם יוצא מן המקור לאפוקי דם מכה או דם עלייה. או י"ל בכוונת רבינו דבמשנה מ' ע"א שם איתא כל הנשים מיטמאות בבית החיצון שנ' דם יהי' זובה בבשרה פרש"י ז"ל כל הנשים לענין נדה מיטמאות מכי אתא דם לבית החיצון אע"ג דהעמידוהו כותלי רחמה, בבשרה משמע בתוך בשרה, ובגמ' מ"א ע"ב שם איתא דבית החיצון עד בין השיניים [לר' יוחנן דהלכתא כוותיה] דהיינו עד מקום שהשמש דש ובין השיניים עצמן כלפנים וכ"פ הרמב"ם הל' א"ב פ"ה הל"ב והטוש"ע סי' הנ"ל, וא"כ י"ל דגם רבינו לזה כיוון במ"ש ונדה נקראת כשדם יוצא מן המקור כלומר כשיוצא דם מן המקור עד בית החיצון אע"ג שלא יצא לחוץ נקראת נדה, והסמ"ק ז"ל סי' רצ"ג כתב וז"ל נדה נקראת כשרואה דם היוצא מן המקור עד בית החיצון כו' עכ"ל וכיון דדרכו של הסמ"ק להלוך בעקבותיו של רבינו וממנו העתיק את רוב ספרו עכ"מ דסובר הפשט ברבינו כפשטינו הב' שכתבנו אבל היראים ז"ל סי' קצ"ב כתב וז"ל ונדה נקראת כשהדם יוצא מן המקור דכתיב את מקור דמי' אלמא דם מקור נקרא דם וביציאת דם נעשה דם נדה דכתיב בפ' זאת תהי' ואשה כי תהי' זבה דם יהי' זובה בבשרה שבעת ימים תהי' בנדתה והמקור נקרא חדר בלשון תלמוד כו' עכ"ל וזה נראה בעליל דבהיראים הפשט כהפי' הא' שכתבנו בדעת רבינו וכיון דידוע דהרבה דברים העתיק רבינו מהיראים וגם כאן לשונם דומים קצת ממילא מוכח מהיראים לומר ברבינו כפי' הא' הנ"ל וכיון דמהסמ"ק מוכח כפי' הב' ע"כ כתבנו את השני פירושים כמובן: