ברית משה, מצות לא עשה קטז:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 116:2
Open in the reader →1וגר (ב) קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד שזכות הוא לו כו' המקור לזה בכתובות י"א ע"א א"ר הונא גר קטן מטבילין איתי על דעת ב"ד והקשה הגמ' מקמ"ל דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו תנינא זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו ומשני מד"ת נכרי בהפקירא ניחא ליה דהא קיימ"ל דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה קמ"ל דה"מ גדול דטעם טעם דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו כו' עי"ש ופסק רבינו כר"ה וכ"פ כל הפוסקים דמ"ש הש"ג ז"ל יבמות פ' החולץ אות ב' בשם הבה"ג ז"ל דל"פ כר"ה וכ"כ הטור ז"ל יו"ד סי' רס"ח עי' בב"י ז"ל שם שכ' את הפי' אמיתי בהבה"ג ולפי דבריו באמת גם הבה"ג פסק כר"ה וגם ממ"ש הח"ס ז"ל יו"ד סי' רנ"ג בשם הבה"ג גכ"מ דפסק כר"ה כמ"ש הב"י כי בהבה"ג על ש"ס דפוס וויען באמת איתא כמ"ש הח"ס, ועי' ברי"ף פ' החולץ שכ' וז"ל א"ר הונא גר קטן כו' והא דקיי"ל דנכרי בהפקירא ניחא ליה ה"מ גדול דטעם טעמא דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו עכ"ל ולכאורה גם לרבינו הי' לו להביא את החילוק זה וגם הרמב"ם ז"ל הל' א"ב פי"ג הל"ז כתב כלשון רבינו א"כ גם עליו קשה ואפשר דסברו דממה דכתבו שזכות הוא לו ג"כ ידעינן דדוקא בקטן אמרי' כן אבל לא בגדול כיון דטעם טעמא דאיסורא אבל זה דוחק וצ"ע.
2ודע דהתו' בכתובות שם ד"ה מטבילין הקשה הא זכייה מטעם שליחות דכיון דזכות הוא לו אנן סהדי דעביד ליה שליח וא"כ היכי זכין לקטן הלא אין שליחות לקטן ותרן דמדרבנן זכין לו ואח"כ הקשה היכי הוי גר מדרבנן ושרינן ליה בבת ישראל וקידושיו קדושין הלא מה"ת נכרי הוא ותירץ דקסבר ר"ה כמ"ד דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה נמצא לפי"ז הוי מילתא דר"ה דלא כהלכתא כיון דלפי מסקנת הגמ' יבמות צ' ע"א דוקא בשב ואל תעשה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת אבל לא בקום ועשה וכן באמת הלכה דכן פסקו כמעט כל הפוסקים וכ"כ המגלת ספר ז"ל מל"ת קט"ז דלפי תירוץ זה הוי מילתא דר"ה דלא כהלכתא וא"כ צ"ל דרבינו והרמב"ם דפסקו כר"ה ל"ס כתירוץ זה אלא סברו כתירוץ הב' של התוס' דהיכא דהוי זכות גמור כמו כאן גבי גר קטן יש שליחות לקטן מה"ת ונכרי קטן כיון שבא להתגייר חשבינן ליה כישראל קטן או י"ל דסברו כמ"ש התוס' סנהדרין ס"ח ע"ב ד"ה קטן דקטן אית ליה זכייה מדאורייתא היכא דדעת אחרת מקנה אותו, או י"ל דסברו כהריטב"א ז"ל בכתובות שם דאע"ג דאין שליחות לקטן אבל ב"ד יכול לזכות לקטן מטעם זכייה והביא ראי' לזה מקידושין מ"ב ע"א מהא דמייתי התם מקרא דנשיא אחד למטה וגם הפנ"י ז"ל בכתובות שם כתב מדעת עצמו כן אלא בקידושין שם הניח א"ז בצ"ע אבל הש"ך ז"ל בנה"כ יו"ד סי' ש"ה העלה לדינא כמ"ש הריטב"א וא"כ שפיר י"ל דגם רבינו והרמב"ם ס"כ, או י"ל דסברו כהיש מפרשים שהביא הריטב"א שם שאין גיורא זו אלא מדבריהם לענין יין נסך או שאר דברים שהן מדרבנן אבל לענין דאורייתא אין סומכין עליהם כיון דכשהגדילו יכולין למחות היאך נסמוך עליהם בשל תורה וגם השט"מ ז"ל בסוגייתינו הביא את השיטה זו ועי' רש"י ז"ל שם ד"ה על דעת ב"ד שכ' והן נעשין לו אב והרי הוא גר על ידיהן ומגעו ביין כשר וכ"כ הר"ן ז"ל שם ומדלא כתבו אלא לענין מגעו ביין כשר עכ"מ דגכ"ס כשיטה זו וגם הפנ"י מדייק מרש"י כן וא"כ י"ל גם אליבא דרבינו והרמב"ם כן, ואי קשיא א"כ נשאר' עליהם קושיית התוס' דסוגייתינו דהיכי משכחת גר קטן מה"ת ומגמ' דסנהדרין שם מוכח דיש ג"ק מה"ת ע"ז י"ל דסברו כתירוצו של התוס' דמשכחת ג"ק מה"ת במעוברת שנתגיירה כדאמרי' ביבמות ע"ח ע"א נכרית מעיברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה וגם י"ל דלזה כיוונו רבינו והרמב"ם במה שכתבו תיכף בתר האי דינא דג"ק את הא דמעוברת שנתגיירה אין בנה צריך טבלה דכיון דסברו דג"ק לא הוי גר אלא מדרבנן א"כ קשה עליהם היכי משכחת ג"ק מה"ת עכ"כ את הא דמעוברת להורות דיש ג"ק מה"ת כמובן, אבל אח"כ ראיתי שהריטב"א שם כתב בפי' בדעת הרמב"ם שהוא גר גמור מה"ת וא"כ ל"ל שהרמב"ם סובר כהיש מפרשים הנ"ל אבל לכאורה מנ"ל דהרמב"ם ס"כ ונ"ל בס"ד דלמד א"ז ממד"כ הרמב"ם הל' מלכים פ"י הל"ג וז"ל ואם היה קטן כשהטבילוהו ב"ד יכול למחות בשעה שיגדיל כו' וכיון שלא מיחה בשעתו שוב אינו מוחה כו' לפיכך אם בא ישראל על קטנה שהטבילוה ב"ד כסף כתובתה כו' עכ"ל מוכח דסובר דישראל יכול לישא גיורת קטנה שהטבילוה ב"ד א"כ עכצ"ל דהוי גר מה"ת כיון דהני פוסקים דסברו דהו' גר מה"ת לא הביאו ראי' אלא ממה דהוכיחו מהגמ' דישראל יכול לישא גיורת שנתגיירה בעודה קטנה עי' ריטב"א ושט"מ ופנ"י וא"כ ממילא צ"ל אליבא דהרמב"ם דסובר כהשאר תירוצים הנ"ל אבל אליבא דרבינו דל"כ כמ"ש הרמב"ם הל' מלכים באמת י"ל דיכול לסבור גם כהיש מפרשים הנ"ל: