ברית משה, מצות לא עשה קכא:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 121:6
Open in the reader →1ועל הקושיא שהקשינו בספרי פני משה הלכה הנ"ל על שיטת הרמב"ם ודכוותיה דכיון דסברו דגם לדינא יש נפ"מ בין זעירי לרב אסי כהנ"ל א"כ היכי פסקו כרב אסי הלא רב אסי איתותב מהברייתא כדאיתא בגמ' תיובתא דרב אסי תיובתא עי"ש מה שתירצנו ותמצא נחת ובכאן עלה ברעיוני בס"ד לתרץ כך דבירושלמי כתובות על המשנה ראוה מדברת איתא מה מדברת נבעלה ולא הביא הירושלמי את הא דזעירי כלל וא"כ לכאורה נשאר על הירושלמי הקושיא שהקשה הגמ' מהברייתא על רב אסי ול"ל דהירושלמי לא ידע מברייתא זו חדא דזה דוחק ועוד הלא ר' יוחנן מרא דתלמודא דירושלמי הוא כידוע וכמ"ש גם הקה"ע והפ"מ שם וכיון דבגמ' דילן פריך ר' אלעזר על ר' יוחנן דסובר דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה מהברייתא דפריך הגמ' על רב אסי ור' יוחנן משני לא שתוקי וכשר א"כ מוכח דר' יוחנן ידע מהאי ברייתא וא"כ קשה עליו היכי סתם בירושלמי כרב אסי דמה מדברת נבעלה הלא קמה עליו הקושיא מהברייתא שהקשה הגמ' על רב אסי, אעכצ"ל דהירושלמי סובר דזעירי ורב אסי לא פליגי אלא בלישנא דמתני' זעירי סובר דגם בלישנא דמתני' צ"ל מה מדברת נסתרה כמו בלישנא דברייתא ורב אסי סובר נהי דבברייתא עכצ"ל מה מדברת נסתרה אבל במתני' שפיר י"ל מה מדברת נבעלה משום דלישנא דמתני' לחוד ולישנא דברייתא לחוד והירושלמי סובר כרב אסי דבמתני' פירושא דמדברת נבעלה אע"ג דבברייתא פירושו נסתרה וזה ל"ק א"כ יש סתירה להברייתא מהמתני' כיון דבמתני' פירושא דמדברת נבעלה א"כ עכצ"ל דבנסתרה מודה ר' יהושע דנאמנת במגו כמ"ש התוס' הנ"ל מחודש ד' ומהברייתא מוכח דסובר דאינה נאמנת אפי' במגו כיון דפירושא דמדברת נסתרה וא"כ קשה דר' יהושע אדר' יהושע דע"ז י"ל דהירושלמי סובר דתרי תנאי אליבא דר' יהושע כמו שמצינו הרבה פעמים בש"ס דג"כ משני כן גם בריש ברכות משני אסתירה דר"א דמתני' אדר"א דברייתא תרי תנאי אליבא דר"א וא"כ ל"ק קושיית הגמ' דבבלי על הירושלמי ועל הגמ' דילן צ"ל דסובר דלא אמרינן תרי תנאי אלא היכי דליכא לתרץ תירוץ אחר אבל כאן כיון די"ל כזעירי ע"כ לא אמרינן תרי תנאי וע"כ הקשה הגמ' על רב אסי תיובתא מהברייתא כן נ"ל בס"ד ליישב את סוגית הגמ' דירושלמי וסוגי' הגמ' דילן, וא"כ י"ל דהרמב"ם סובר כיון דסתם גמ' כתובות ט"ז ע"א הקשה הניחא לזעירי כו' אלא לרב אסי דאמר מה מדברת נבעלה מאי מגו איכא ומחמת קושיא זו חזר הגמ' מלומר דר' יהושע אראוה מדברת קאי עי"ש ולכאורה קשה מה הקשה הגמ' מרב אסי הלא רב אסי איתותב בסוגיתינו וגם העין משפט שם כבר עמד על זה ותירץ וז"ל מ"מ בעי נמי לשנויי מתני' אליביה עכ"ל אבל להרמב"ם י"ל דלא הי' ניחא תירוץ זה דכיון דאיתותב רב אסי א"כ תו מה לו להגמ' לאוקמי את המתני' אליביה אלא הרמב"ם סובר דסוגיית הגמ' דדף ט"ז ע"א קאי לפום שיטת הירושלמי דל"ק התיובתא מהברייתא על רב אסי כהנ"ל וכיון די"ל דסתמא דגמ' דדף ט"ז גכ"ס כהירושלמי ע"כ פסק הרמב"ם כהירושלמי דמה מדברת נבעלה וכן צ"ל אליבא דהרי"ף והרא"ש לפי תירוצינו הב' הנ"ל מחודש ה' וגם אליבא דהטוש"ע והלביש כיון דג"כ פסקו כרב אסי כהנ"ל סוף מחודש ד' ודו"ק. יוצא לנו לדינא מכל הנ"ל דבפנויה שנסתרה בין להמחבר בין להרמ"א מותרת להנשא לכהן לכתחילה אפי' ברוב פסולים אצלה כשאומרת לכשר נבעלתי כיון דפסקו כרב אסי א"כ בנסתרה גם ר' יהושע מודה דמותרת משום דאית לה מגו מעלייתא כהנ"ל, ובפנויה שנסתרה עם עכו"ם ולא ראוה שעשתה מעשה תפלות בין להמחבר בין להרמ"א בדיעבד מותרת דלא פסקו כהבה"ג ואפ"ה דוקא בדיעבד מותרת כיון דר' יהושע לא מודה בנסתרה עם עכו"ם ממילא הדרינן לפסקו של הגמ' דלכתחילה צריך תרי רובא להכשיר, אבל אשת איש שנתייחדה לשם זנות עם עכו"ם וכ"ש פנויה להמחבר בדיעבד מותרת ולהרמ"א יש להחמיר כהנ"ל: