ברית משה, מצות לא עשה קכו:ב

1ומה שלא התחיל רבינו את המל"ת זו במלת שלא נ"ל בס"ד כיון דבמל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל רבינו והרמב"ם סברו דהדרשה דספרא שהביאו דרשה גמורה היא ולא אסמכתא דלא תקרבו לגלות ערוה אזהרה שלא לקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק וע"כ מנאו את הפסוק זה למל"ת ואחריהם נמשך החינוך ואה"מ מצ' קפ"ח העי"מ מצ' ק"צ המצה"ש ומהר"ש מצ' קפ"ט, אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ סי' הנ"ל השיג על הרמב"ם וכתב שאין אזהרת לא תקרבו אלא בגילוי ערוה ממש והביא ראי ממה שאמר ר' פדת שבת דף י"ג ע"א לא אסרה תורה אלא קורבה של גילוי עריות בלבד ומדלא הקשה הגמ' על ר' פדת מהספרא הנ"ל הוכיח דדרשה דספרא אסמכתא בעלמא היא וגם עוד ראיות אחרות הביא על זה עי"ש וגם הזוהר הרקיע מל"ת י' אות י"א הביא ראי' ממ"ד הגמ' סוטה כ"ו ע"ב דרך איברים פריצותא היא ופריצותא מי אסר רחמנא וגם ביבמות דף ע"ו קאמר הגמ' על נשים המסוללות זו בזו פריצותא היא ומחמת ראיות הללו הסכים עם הרמב"ן עי"ש וגם עי' בהתרי"ג מצות של הבה"ג מובא במצות השם בסופו ותראה שג"כ השמיט את המל"ת זו מדלא הביא את הפסוק לא תקרבו לגלות ערוה כלל וא"כ עכצ"ל דגכ"ס כהרמב"ן ובאמת פליאה לי על הרמב"ן שדרכו להביא בהשגותיו את הבה"ג כשסובר כוותיה וא"כ מדוע לא דיבר במל"ת ז' מהבה"ג כלום וצ"ע וגם מהיראים והסמ"ק מוכח דסברו כהרמב"ן מדלא הביאו את המל"ת זו ובאמת הראיות של הרמב"ן והזוה"ר גדולים מאד.

2אבל המגלת אסתר שם מדחה היטב את כל הראיות של הרמב"ן והזוה"ר הנ"ל וכשתעי' היטב בדבריו תראה דלפי מה שפירשו על הא דר' פדת רש"י בשבת שם ד"ה גילוי עריות ותוס' שם ובע"ז י"ז ע"א ד"ה ופליגי באמת הראי' של הרמב"ן עדיין במקומם עומדים וא"כ י"ל דהרמב"ן ודכוותיה סברו הפשט בהא דר' פדת כרש"י ותוס' וע"כ לא מנאו את המל"ת זו אבל רבינו והרמב"ם ודכווייתו י"ל דסברו הפשט בהא דר' פדת כמ"ש המגלת אסתר וא"כ ממילא נסתרו הראיות של הרמב"ן והזוה"ר הנ"ל ע"כ מנאו שפיר את המל"ת זווגם הלב שמח שם מיישב היטב את שיטתם ועי' במעיי"ח דף ע"א ע"ב אות נ"ז מ"ש עליו. עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דהמל"ת זו לא הוי מל"ת לכ"ע א"כ שפיר י"ל דמחמת שינוי זה לא התחיל רבינו את המל"ת זו במלת שלא כדרכו כשיש איזה שינוי כהנ"ל ריש מל"ת ע"ז כמובן, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הל' א"ב פכ"א וכ"ה ולהלכה עי' טוש"ע אה"ע סי' כ"א עד סי' כ"ד וגם עי' במגלת ספר מל"ת קכ"ו ונר מצוה סי' י' אות קס"ב כי כתבו דברים עתיקים במל"ת זו והטעם של המל"ת זו עי' רמב"ן ור' בחיי פ' אחרי ועיר מקלט סי' הנ"ל.