ברית משה, מצות לא עשה קכז:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 127:3
Open in the reader →1אבל ראיתי במזרחי ז"ל פ' שמיני שם שהקשה על הרמב"ן קושיא גדולה דהיאך מתרץ דהברייתא דספרא שנויה כדברי האומר עונשין מה"ד הלא בגמ' מכות דף י"ז ע"ב איתא דאפי' למ"ד דעונשין מה"ד אין מזהירין מה"ד וא"כ עדיין נשאר' קושיתו של הרמב"ן שהתחיל להקשות על הספרא דאין מזהירין מה"ד, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הרמב"ן כך דהרהמ"ג ז"ל הל' מ"א פ"ב הל"א ג"כ הקשה את קושיית הרמב"ן על הספרא דאין מזהירין מה"ד ומחדש כלל חדש בזה דדוקא היכא דבלא ק"ו לא ידעינן שום איסור לזה הלימוד שם אמרינן אין מזהירין מה"ד אבל היכי דבלא ק"ו יש איסור עשה אז באמת ילפינן מן הדין עונש מלקות ולא אמרינן אין מזהירין מה"ד וגם המזרחי מתרץ כן וכבר דברו האחרונים ז"ל אריכות מכלל זה המל"מ והשעה"מ שם המוצל מאש סי' כ' הנר מצוה ספרדי סי' י' אות פ' הגור ארי' והט"ז עה"ת פ' שמיני שם הפחד יצחק כלל אין עונשין מה"ד והמלא הרועים ח"ב ריש אות ע', אבל המל"מ שם כתב על הרהמ"ג וז"ל ודע שראיתי לרבינו במנין המצות מל"ת קע"ב שכ' דמה שלוקה על אכילת בהמה שיש לה שני סימני טומאה אף שהוא מק"ו משום דק"ו זה הוא גילוי מלתא בעלמא דומיא דבתו מאנוסתו יע"ש וזה סותר דברי הרהמ"ג הללו מדאיצטריך להאי טעמא עכ"ל ולכאורה באמת קשה על הרהמ"ג היאך נעלם ממנו דהרמב"ם בסה"מ ל"ס את כללו ותו מדוע באמת לא מתרץ הרהמ"ג מעצמו כמו שמתרץ הסה"מ דגילוי מלתא בעלמא הוא בשלמא המזרחי מתרץ שפיר כמו שמתרץ הרהמ"ג כיון דסותר תחלה דאין זה גילוי מלתא [אלא גם על המזרחי פליאה לי מה יענה על הסה"מ וגם על החינוך מצ' קנ"ד שכתבו בפי' דהוי גילוי מלתא וצ"ע] ע"כ מתרץ כמו שמתרץ הרהמ"ג אבל הרהמ"ג דלא דיבר מהא דגילוי מלתא כלום באמת קשה כהנ"ל, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הרהמ"ג דהברטנורה ז"ל עה"ת פ' שמיני ד"ה מבשרם לא תאכלו כתב על רש"י הנ"ל וז"ל ואע"פ שאין מזהירין מה"ד גילוי מלתא בעלמא הוא דהא מי שאין לו שום סימן טהרה הוא בכלל מי שחסר לו אחת מהם ואמנם הוצרך להוכיח מק"ו משום דפרט לך הכתוב אלו הד' ארנבת שפן גמל חזיר אי נמי מקרי גילוי מלתא משום שכבר נאסרו מעשה דואותה תאכלו דמשמע את שיש לה שני סימנין תאכלו הא את שאין לו שני סימנין לא תאכלו והוה ליה לאו הונא מכלל עשה עכ"ל וא"כ י"ל דהרהמ"ג סובר כתירוצו הב' של הברטנורה ואז באמת דברי הרהמ"ג עם דברי הסה"מ חדא מלתא היא כמובן. וכיון שזכינו בס"ד שתירוצו של הרהמ"ג עולה יפה נחזור לתרץ את הרמב"ן דהמוצל מאש סי' כ' כתב על תירוצו של הרהמ"ג וז"ל וזה קשה טובא דהרי בעדים זוממין שאמרו כאשר זמם ולא כאשר עשה ואמרינן בגמ' מכות דף ה' שהי' בדין עשה מק"ו דזמם אלא דאין עונשין מה"ד ולכן אמרו הרגו אין נהרגין והשתא לפי דברי הרהמ"ג דאם יש לאו אפי' שהוא מכלל עשה מזהירין מה"ד הרי בעדים זוממין יש לאו מפורש דלא תענה ונראה לומר דלא אמרו הרהמ"ג ז"ל אלא לענין מזהירין אבל לא לענין עונשין מה"ד עכ"ל וממילא לפי הקדמה זו עולים דברי הרמב"ן יפה דלכאורה יש לדקדק בהרמב"ן דמדוע כשהתחיל להקשות על הספרא הקשה מאין מזהירין מה"ד ובתירוצו אבל הברייתא זו כו' נקט עונשין מה"ד מדוע לא קאמר גם בתירוצו או שהוא שנויה כדברי האומר מזהירין מה"ד וע"כ נ"ל בס"ד דהרמב"ן באמת ג"כ סובר כתירוצו של הרהמ"ג וכמו שסובר המצ"מ בדעת הרהמ"ג דדוקא לענין מזהירין מה"ד כתב את כללו ולא לענין עונשין מה"ד והכי הקשה הרמב"ן על הספרא הלא אין מזהירין מה"ד ואת"ל כתירוצו של הרהמ"ג וכמו שסובר המצ"מ בדעתו ואז באמת הקושיא מהא דאין מזהירין מה"ד ל"ק אבל עדיין נשארה הקושיא מהא דאין עונשין מה"ד ועל זה משני הרמב"ן דהברייתא זו שנויה כדברי האומר עונשין מה"ד וממילא ל"ק קושיית המזרחי מגמ' דמכות דאף דעונשין מה"ד אין מזהירין מה"ד כיון דעל אין מזהירין מה"ד באמת יש לנו תירוצו של הרהמ"ג ודו"ק, ואל תשיבנו ממה דכ' המל"מ הנ"ל דהרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שורש ב' ל"ס כתירוצו של הרהמ"ג די"ל דאע"ג דבהשגותיו ל"ס כן אבל בחיבורו עה"ת ס"כ כי כמה פעמים מצינו שבחיבורו עה"ת ל"ס כמו שסובר בהשגותיו כידוע למי שלמד בהם:
2נמצא לפי הנ"ל י"ל שגם רבינו והרמב"ם וכל המוני מצות הנ"ל סברו כתירוצו של הרהמ"ג אלא הם לא סברו כהמצ"מ אלא סברו כהמזרחי דאין חילוק בין אין מזהירין מה"ד לאין עונשין מה"ד מובא בשעה"מ הל' מ"א פ"ב ועל הצ"ע שהניח השעה"מ על המזרחי דמה יענה על הקושיא של המצ"מ מגמ' דמכות י"ל דשער התירוצים לא ננעלו וכיון שסברו על קושיית הרמב"ן כתירוצו של המזרחי א"כ י"ל כיון דליכא למידע שגם בבהמות וחיות טמאות שאין בהם סימן טהרה כלל איכא ל"ת על אכילתם אלא א"כ ידעינן מתחלה שיש בהם איסור עשה דאי לא ידעינן מהעשה תחלה ליכא למילף את הל"ת מק"ו מחמת קושיית הרמב"ן כיון דהילפותא של הל"ת לא לענין איסור גרידא קאי אלא לענין מלקות כהנ"ל מחודש ב' בשם הקרבן אהרן וכיון דצריך למידע תחלה מהעשה ע"כ הביא רבינו תחלה את העשה וע"כ לא התחיל את המל"ת זו במלת שלא וגם כל השאר מוני מצות הנ"ל מהטעם זה הביאו את העשה ודו"ק, ומה שהניח המנ"ח בצ"ע על החינוך במל"ת זו עי' מהר"ם שיק מצ' קנ"ה שמיישבו שפיר: