ברית משה, מצות לא עשה קמט:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 149:3
Open in the reader →1שנינו (ג) יום אחד האמור באותו ואת בנו הלילה הולך אחר היום כו' כתב המרש"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל ה"ג היום הולך אחר הלילה פי' דלא תימא הואיל ולעניין קדשים הלילה הולך אחר היום דכתיב ביום קרבנו יאכל ולא יניח ממנו עד בקר ואותו ואת בנו כתיב גבי קדשים קמ"ל עכ"ל והרמב"ם הל' שחיטה פי"ב הלי"ז כתב ג"כ כלשון רבינו יום אחד כו' אלא הוסיף עוד וכתב וז"ל וכן אם שחט הראשון בסוף יום רביעי קודם בין השמשות שוחט השני בתחילת ליל חמישי שחט ראשון בהש"מ של ליל חמישי לא ישחוט השני עד ליל ששי ואם שחט ביום חמישי אינו לוקה עכ"ל וכתב הכ"מ דפשוט הוא דאינו לוקה כיון דבין השמשות הוא ספק מן היום מן הלילה ואין מלקין מספק עכ"ל ואפשר דמטעם זה השמיט רבינו את הא דבהש"מ שכתב הרמב"ם כיון דפשוט הוא אבל המחבר סי' הנ"ל כתב לגמרי כלשון הרמב"ם, ונ"ל דאם שחט את הבן בהש"מ של ליל ה' ואח"כ ביום ה' שחט את האם ושוב שחט את הבת בבהש"מ של ליל ו' חייב מלקות ממנ"פ אי בהש"מ יום אז גם בהש"מ של ליל ו' יום וחייב משום בת ואי בהש"מ לילה חייב משום בן וכעין זה איתא בשבת דף ל"ה ע"ב לעניין חטאת העושה מלאכה בשני בין השמשות חייב חטאת ובירושלמי ברכות ריש פרק א' איתא זה לעניין מלקות ג"כ ע"ש אבל לפמ"ש התו' בשבת דף ל"ד ע"ב ד"ה ספק דבבהש"מ איכא לספוקי דשמא מקצת הראשון מן היום ומקצת השני מן הלילה באמת גם בכה"ג אינו חייב מלקות אא"כ שחט כל משך זמן בהש"מ יום ה' ויום ו' ועי' רש"י שם דף ל"ה ע"ב ד"ה ממנ"פ וברמב"ם הל' שבת פ"ה הל"ד, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הל' שחיטה פי"ב ולהלכה עי' טוש"ע יו"ד סי' ט"ז: