ברית משה, מצות לא עשה קנז:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 157:1
Open in the reader →1כתוב (א) בפ' קדושים לא תעשוק את רעך ולא תגזול כו', כמעט כל המוני מצות ז"ל מנאו לא תעשוק ולא תגזול דפ' קדושים פ' י"ט פי"ג לשתי אזהרות הבה"ג [המצה"ש בסופו הביא את התרי"ג מצות של הבה"ג] הסה"מ מל"ת רמ"ה רמ"ז היראים סי' רנ"ו רס"ב החינוך האה"מ מצ' רכ"ח רכ"ט העי"מ מצ' ר"ל רל"א המצה"ש ומהר"ש מצ' רכ"ט ר"ל הזוה"ר מל"ת ל"א אות ט"ז ומל"ת ע' אות כ"ט המעיי"ת דף פ' ע"א אות י"ט, אבל מרבינו ז"ל נראה דהי' מסופק בזה כיון דרבא בב"מ דף קי"א ע"א אמר זהו עשוק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין נמצא דלרבא לא נמנו אלא למל"ת אחת אלא מהספרא פ' קדושים פרק ג' פרשתא ב' נראה דלא כרבא דז"ל הספרא לא תעשוק את ריעך יכול אפי' אמר איש פלוני גבור הוא והוא אינו גבור איש פלוני חכם והוא אינו חכם איש פלוני עשיר והוא אינו עשיר ת"ל לא תגזול מה הגזל מיוחד שהוא של ממון אף עושק דבר של ממון ואיזה זה הכובש שכר שכיר עכ"ל [ועי' בסה"מ מל"ת רמ"ז שמנה מחמת הספרא זה לא תעשוק למל"ת בפ"ע] וכיון דרבינו מסופק הי' אי הלכה כרבא ע"כ מנה מתחילה כהספרא לא תעשוק ולא תגזול לשתי מל"ת ואח"כ כתב דלרבא יש למנות תחתיו את מה דאמר רב בסנהדרין דף ק"י ע"א כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנ' ולא יהי' כקרח וכעדתו וגם מרמזיו נראה בפי' דמסופק הי' בזה כמו שכתבנו וכ"כ המצה"ש סי' הנ"ל וא"כ לכאורה קשה על השאר מוני מצות הנ"ל דמה יענו על ספיקתו של רבינו מהא דרבא, אבל כבר מתרץ את זה החינוך מצ' רכ"ח דז"ל והרב הצרפתי [כוונתו על רבינו כ"כ המנ"ח] כתב בחשבון המצות מכיון דאשכחן דאמר רבא דעושק וגזל חד הוא לא נמנה לאו דעושק במנין הלאוין והוא ימנה במקום זה ולא יהי' כקרח כו' כלומר שלא נחזיק במחלוקת ולדעתינו אין כוונת רבא שלא ימנו בשני לאוין אלא לעבור בגזל בשני לאוין ובעושק ג"כ ומכיון שהענין חלוק נמנה אותם לשניים כמו הגזילה והגניבה שאע"פ שענין שניהם הוא שלא נקח ממון מזולתינו אין ספק כי לשני לאוין הן נחשבין בתרי"ג מצות עכ"ל וא"כ צ"נ דגם כל השאר מוני מצות הנ"ל סברו בכוונת רבא כהחינוך וא"כ לכאורה קשה להיפוך מדוע ל"ס גם רבינו כן ועוד ק"ל דמדוע בקיצור הסמ"ג שלו מנה רבינו לחלוטין כהשאר מוני מצות הנ"ל ולא דיבר מהא דרבא כלום. ונ"ל בס"ד דבזה פליגי דהתו' בב"מ שם ד"ה ולמה כתב וז"ל לאו משום דכתיב גזל ועשוק ששינה בלשון דייק אלא משום דכתיב תרי לאוין תימה בשלמא הכא חילקן כדי לעבור עליו בשני לאוין אבל גבי אשם גזילות למה נכתבו שניהם או בגזל או עשק עכ"ל וא"כ י"ל דלהמוני מצות הנ"ל הי' ג"כ קשה קושיית התו' וע"כ סברו דמשו"ה כתיב גבי אשם גזילות שניהם ללמד דלענין מנין המצות באמת שני לאוין הם מהטעם שכ' החינוך וכיון דהי' הכרח להם לומר בכוונת רבא כהחינוך מחמת קושיית התו' ע"כ מנאום לשתי מל"ת אבל רבינו י"ל דבחיבורו הי' סובר על קושיית התו' כמו שתירץ השט"מ שם או כמ"ש הפנ"י שם דקושיית התו' מעיקרא ליתא עי"ש וכיון דלא הי' לרבינו הכרח לומר בכוונת רבא כהחינוך ע"כ הי' מסופק בזה אבל בקיצור הסמ"ג שלו י"ל דהי' ניחא ליה יותר לומר על קושיית התו' כתירוצם של השאר מוני מצות הנ"ל וע"כ מנה שם כותייהו כמובן, והטעם דמדוע הכניס רבינו תחת הלאו דלא תעשוק את הלאו דלא יהי' כקרח דוקא עי' במעיי"ח סי' הנ"ל וגם את קושיית הפ"ד דרך מצותיך ח"ב דף ס"ו סוף ע"א וגם עוד שאר דקדוקים שקשה על רבינו במל"ת זו מיישב המעיי"ח שם שפיר וגם המהר"ם שיק סי' הנ"ל מפ' יפה את רבינו במל"ת זו עי"ש, ועי' בנר מצוה סי' י"א אות ע"א שהעתיק בשם באר שבע סנהדרין דף ק"י שכ' דכל המוני מצות לא מנאו את הלאו דלא יהי' כקרח וע"כ הקשה עליו הנ"מ וז"ל דהא הסמ"ג והסמ"ק מנאו לאו זה בפירוש עכ"ל אבל כפי מה שאיתא בבאר שבע שלפנינו באמת ל"ק מידי דז"ל רוב מוני המצות לא מנאו לאו זה כו' וגם בלא"ה מרבינו ל"ק כיון דבחיבורו מסופק הי' בזה ובקיצור הסמ"ג שלו באמת סובר כהשאר מוני המצות כהנ"ל: