ברית משה, מצות לא עשה קסח:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 168:2
Open in the reader →1עוד (ב) תניא בע"ז כו' שאינו יכול ליקחנ' כו', בע"ז דף ו' ע"א איתא איבעיא להו משום הרווחא או דילמא משום לפ"ע לא תתן מכשול למאי נפ"מ דאית ליה בהמה לדידי' אי אמרת משום הרווחא הא קא מרווח ליה אי אמרת משום עור לא תתן מכשול הא אית ליה לדידי' והקשה הגמ' וכי אית ליה לדידי' לא עבר משום עור לא תתן מכשול והתניא א"ר נתן מנין שלא יושיט אדם כו' והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקיל איהו וקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול ומשני הגמ' הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא דייקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש"מ עכ"ל הגמ' ומעתה שפיר יש להבין את דברי רבינו דמ"ש ומעמידין דקאי בתרי עברי נהרא כונתו דבע"ז מעמידין כן ומ"ש ולכך תפס לשון הושטה אין פירושו שרבינו מפרש כן אלא כיוון בזה על הדייקא נמי דקאמר הגמ' כמובן אבל לכאורה יש לדקדק ברבינו דמדוע כתב ומעמידין כו' שאינו יכול ליקחנה כו' מדוע לא כתב כלשון הגמ' שם במלת שקיל והכי הול"ל ומעמידין דקאי בתרי עברי נהרא דלא מצי שקיל אם לא יושיטנה לו כו' וגם רש"י שם ד"ה בתרי נקט מלת שקיל וא"כ מדוע נקט רבינו מלת ליקחנה שהוא לשון ליקוחין ג"כ ובודאי דלא בחנם שינה רבינו מלשון הגמ' וע"כ נ"ל בס"ד שרבינו כיוון בזה להראות את דעתו הטהורה בהא דינא דלפ"ע בדבר שיש נפ"מ גדולה לדינא, דלכאורה יש להסתפק במה דקאמר הגמ' נפ"מ דאית ליה בהמה לדידי' אי כונת הגמ' דדוקא היכא דאית ליה לדידי' לא שייך לפ"ע אבל היכא דיכול לקנות מאחר עדיין עובר משום לפ"ע וע"כ לא קאמר הגמ' נפ"מ דיכול לקנות מאחר או דילמא סובר הגמ' דל"ש וחדא מינייהו נקט, ועלה ברעיוני לפתרו מהא דר' נתן דקמהדר לאשמעינן את הדין דלפני עור ונקט מילתיה בלשון לא יושיט שמורה דלא עבר אלא דוקא כדקאי בתרי עברי נהרא ואי נימא דביכול לקנות מאחר ג"כ עובר א"כ הו"ל למינקט בלשון שיהא מורה כן אע"כ מוכח דדוקא כדקאי בתרי עברי דנהרא עובר אבל היכא דיכול לקנות מאחר באמת אינו עובר כמו כשאית ליה לדידי' כמובן. אבל ראיתי בחות יאיר ז"ל סי' קפ"ה שהעלה לדינא דהיכא דיכול לקנות מאחר באמת עובר משום לפ"ע וכתב וז"ל וחילא דילי בסברא זו ממה שאיתא בש"ס מס' ע"ז דף י' ע"א איבעיא להו כו' למאי נפ"מ דאית ליה בהמה לדידי' כו' משמע דאי לית ליה לדידי' אסור משום לפ"ע אע"פ דמצי לקנות מאחרים כו' עכ"ל וגם ראיתי אח"כ בשלטי גבורים ריש ע"ז שהביא בשם הריא"ז שכ' וז"ל וצ"ע היכא דהעכו"ם בלא"ה מצי לקנות מעכו"ם אחר אי איכא איסור לישראל למכור לו אותו דבר עכ"ל נראה דמה דמספקא ליה להריא"ז פשיטא ליה להחו"י, וגם נ"ל בס"ד להביא ראי' לפסקו של החו"י מהתו' ע"ז דף י"ד ע"ב ד"ה מקום שהקשה וז"ל ומדלא מפליג הכא בין אית ליה בהמה כו' משמע דאפי' אית ליה לעכו"ם בהמה אחריתא אסור וקשה להר"ר אלחנן מ"ש מדלעיל ותירץ ר' יהודא דשאני רביעה שהוא מתאוה לכל בהמה ובהמה עכ"ל ואי נימא דכשיכול לקנות מאחר ליכא משום לפ"ע עדיין קשה קושיית התו' היכי סתם התנא במתני' שם מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין הלא משכחת היתר היכא דיכול לקנות מאחר אע"כ מוכח כהחו"י, עוד ראיה נ"ל ממשנה דדף י"ג ע"ב שם אלו דברים אסורים למכור לעכו"ם כו' ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור וטעמא דמתני' משום לפ"ע מדאמר אביי שם אלפני מפקדינן אלפני דלפני לא מפקדינן וכ"כ התי"ט ז"ל שם [אלא צריך טעם דמדוע כתב והכי איכא למידק הלא רש"י והר"ן שם כתבו בפי' כן] ואי נימא דכשיכול לקנות מאחר ליכא לפ"ע היכא סתם התנא ופירושן אסור הלא משכחת גם בפירושן היתר היכא דיכול לקנות מאחר בשלמא משום אית ליה לדידי' ל"ק דכיון דקאמר בפי' דלע"ז קא בעי ע"כ לא מהני אית ליה לדידי' כמ"ש בתשובת פני יהושע יו"ד סי' ג' אבל מהא דיכול לקנות מאחר באמת קשה אעכ"מ כהחו"י ואי"ל דלעולם כשיכול לקנות מאחר ליכא לפ"ע אלא האיסור הוא משום מסייע כיון דבעכו"ם ליכא איסור מסייע כמו שאכתוב לקמן בס"ד, ועוד ראי' נ"ל ממשנה שביעית פ"ה מ"ו אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית כו' זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור לאיסור ולהיתר מותר וטעמא דמתני' משום לפ"ע כדמוכח בע"ז דף ט"ו ע"ב ואי נימא דכשיכול לקנות מאחר ליכא לפ"ע היכי סתם התנא כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור הלא משכחת היתר כשיכול לקנות מאחר וכן קשה על משנה ח' שם ב"ש אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית וב"ה מתירין כו' וכולן בפירוש אסורין אע"כ מוכח כהחו"י, עוד ראיה נ"ל מנדרים דף ס"ב ע"ב דרב אשי הו"ל האי אבא זבניה לבי נורא א"ל רבינא לרב אשי האיכא לפ"ע כו' ולכאורה מה הקשה רבינא הלא דוחק לומר דלא הי' שכיח לקנות במקום אחר עצים כי אם הני דרב אשי אע"כ מוכח כהחו"י ואח"כ מצאתי בברכי יוסף ז"ל יו"ד סי' קנ"א שג"כ דיבר מראיה זו ונהניתי שכוונתי בס"ד לדעת קדשו: