ברית משה, מצות לא עשה קסח:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 168:3
Open in the reader →1אולם ראיתי בתו' קידושין דף נ"ו ע"א ד"ה אבל שכ' בפי' דלא כהחו"י דז"ל ועוד קשה מאי לפ"ע לא תתן מכשול איכא הכא הלא אם לא יקח ממנו יקח מאדם אחר ולא שייך לפ"ע אלא דוקא דקאי בתרי עברי דנהרא כגון מושיט כוס יין לנזיר ואבר מן החי לב"נ כדאמרי' פ"ק דמס' ע"ז כו' עכ"ל וגם מרש"י ז"ל בקידושין שם נ"ל בס"ד דליכא להוכיח דסובר כהחו"י כמו שבאמת כתב המקנה ז"ל שם ליישב בזה את קושיית התו' מעל רש"י כיון דלא מוכרחינן לומר כהמקנה די"ל על קושיית התו' כמו שתירץ הפנ"י ז"ל שם דכוונת רש"י משום מסייע עי"ש ותבין, וגם מהבית שמואל אה"ע סי' ה' ס"ק י"ח יש להוכיח דסובר כהפנ"י מדהקשה על היש אוסרים וז"ל וק"ל אם באפשר ליקח ממקום אחר אין איסור משום לפ"ע וכתב עליו הנתיבות לשבת שם דלפי מה שכתב במקנה דרש"י באמת סובר דאפי' יכול לקנות מאחר איכא לפ"ע קושיית הב"ש מעיקרא ליתא כיון די"ל דהי"א סברו כרש"י עי"ש שכך כוונתו אלא שקיצר קצת וא"כ ממילא מוכח דצ"ל דהב"ש באמת סובר בדעת רש"י כהפנ"י הנ"ל וע"כ הקשה שפיר על הי"א הן אמת די"ל דגם הב"ש סובר כהמקנה בדעת רש"י ואפ"ה הקשה שפיר על הי"א כיון דהב"ש כתב שם ס"ק ט"ז שהי"א הם רבינו הסמ"ג ז"ל עי' בבאר הגולה שם ובדעת רבינו סובר הב"ש דסובר כהתו' קידושין הנ"ל דאפי' כשנאמר כן עכ"פ זה מוכח בפי' מהב"ש דלא סובר כהחו"י עי"ש ותראה שכן היא. וגם מהרמ"א ז"ל יו"ד סי' קנ"א סעיף א' מוכח דלא כהחו"י מדכ' וז"ל אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר ומציין המציין שם את הדין זה על המרדכי פ"ק דע"ז אולם יגעתי ולא מצאתי במרדכי שכ' בפי' בלשון זה דהיכא דיכול לקנות מאחר ליכא לפ"ע אלא יש להוכיח כן מהבה"ג שהביא המרדכי ז"ל שם סי' תשצ"ה מובא גם בדרכי משה שם סי' קמ"ח דז"ל גם מכאן מוכיח הבה"ג דמותר להלוות בזמה"ז אע"פ שהן נותנין תקרובת ע"ז לגלח ביום אידם לפי שאין נותנים לגלח כל כך שלא יוכלו למצוא אותו דבר מועט ללוות מעכו"ם אחרים אפי' לא היינו מלוים להן עכ"ל וא"כ ממילא מוכח דגם הבה"ג ז"ל סובר כשיטת התו' קידושין הנ"ל וגם היש מחמירין שהביא הרמ"א שם באמת מודים לזה אלא הם מחמירין משום מסייע כמ"ש הש"ך ז"ל שם ס"ק ו' בדעת הרמ"א אבל הוא מסיק דלא פליגי כלל עי"ש וא"כ הרווחנו דגם הרא"ש והר"ן ז"ל שהם היש מחמירין סברו כשיטת התו' הנ"ל וכן הביא הגמי"י ז"ל הל' עכו"ם פ"ט אות ב' בשם ספר התרומה ז"ל וכן סובר הרמב"ן ז"ל מובא בר"ן סוף פ"ק דע"ז וכן מוכח מהטורי אבן ז"ל מס' חגיגה באבני מלואים דף ל"ד ע"א בד"ה אין מוסרין ד"ת לנכרי מדכ' אי נמי שיכול לשכור שדה אחרת אצל כותי וכן מוכח מהגינת וורדים כלל מ"ג עי"ש ותבין. וגם נ"ל בס"ד להביא ראי' לשיטה זו דבע"ז דף י"ד ע"א על מה דאיתא במתני' ושאר כל הדברים סתמן מותר פריך הגמ' מאי סתמן ומאי פירושן אילימא סתמן דקאמר חיטי חוורתי פירושן דקאמר לע"ז לא סתמן צריכא למימר דמזבנינן ולא פירושן צריכא למימר דלא מזבנינן כו' ע"ש ולכאורה מה הקשה הגמ' הלא י"ל דאיצטריך לאשמעי' פירושן דלא מזבנינן הואיל דסד"א דהיכא דיכול לקנות מאחר גם פירושן מותר כשיטת התו' קמ"ל דלא מזבנינן כשיטת החו"י ואיידי דקתני פירושן קתני נמי סתמן אע"כ מוכח דהגמ, סובר דהיכא דיכול לקנות מאחר באמת מזבנינן ליה כמובן, נמצא לפי הנ"ל מוכח דרוב מניין ורוב בנין מהפוסקים סברו דלא כהחו"י ושכן הלכה כיון דהרמ"א סתם דלא כוותיה וא"כ נשאר לסתור את כל הראיות שכתבנו לעיל מחודש ב' לשיטת החו"י: