ברית משה, מצות לא עשה כ:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 20:3
Open in the reader →1ועל מ"ש רבינו שלוקין על לאו דעשיית ע"ז לכאו' יש להקשות הלא לאו שבכללות הוא כיון שכולל מלעשות כל התמונות אבל באמת כבר דיבר מזה הראב"ד ז"ל בהשגותיו על הרמב"ם הל' עכו"ם פ' והלכה הנ"ל עי"ש מה שתירץ, אבל קושיא אחרת עדיין יש להקשות על רבינו דלפי הנ"ל מחודש ב' דרבינו סובר דאפילו אם מצוה לעשות לו ע"ז ע"י אחרים ג"כ לוקה ע"ז לכאורה קשה הא לאו שאין בו מעשה הוא אבל גם את זה כבר הקשה על הרמב"ם הלח"מ ז"ל הל' עכו"ם שם ותירץ וז"ל וי"ל דכיון דהאחר עושה מעשה בשליחותו הוי כאלו עשאו הוא וחייב עכ"ל אבל לכאו' צריך להבין דלפי שיטת הרהמ"ג ז"ל פי"ג מהל' שכירות הל' ב' דכל לאו דמשכחת בו מעשה אפילו לא עשה מעשה לוקה א"כ ה"נ י"ל כיון דמשכחת בלאו זה מעשה כשהוא בעצמו עושה ע"ז ע"כ שוב שפיר לוקין אפילו כשאחרים עושין לו וא"כ מה הקשה הלח"מ ואי"ל דהלח"מ באמת חולק על הרהמ"ג בזה כיון דבהל' שכירות שם נראה בפי' דמודה לו אבל לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת א' מחודש ט' בשם הנב"י בכוונת כללו של הרהמ"ג באמת שפיר הקשה הלח"מ כיון דגם כאן בזה ע"ז שעשו לו אחרים שוב לא משכחת מעשה עי"ש ותבין, אבל עדיין ק"ל על הלח"מ דלפי שיטת החינוך מצוה רמ"א דהיכא דמשכחת שיעבור על הלאו בלא מעשה אז שוב אינו לוקין אפילו אם עושה מעשה הבאתי לעיל מל"ת י"א מחודש ג' וכפי מ"ש השה"מ הל' חמץ ומצה פ"א הל' ג' דגם הרמב"ם סובר כהחינוך א"כ קשה אמאי הקשה הלח"מ דוקא על היכא דעשו אחרי' לו אמאי לוקה אמאי לא הקשה גם על כשעושה בעצמו דאמאי לוקה אע"ג שעשה מעשה כיון דמשכחת שיהא עובר בלא מעשה אבל לפי מה שבררנו לעיל מל"ת י"א את שיטת החינוך באמת גם קושי' זו ל"ק מידי כיון דגם כאן כשעושה בעצמו י"ל דלא משכחת עשיית ע"ז זו בלא מעשה דדילמא לא מצא אדם אחר שיעשה לו וא"כ הוי דבר זה דומה להא דקונה חמץ בפסח שכתבנו שם שגם החינוך מודה בכה"ג דלוקה עי"ש היטב ותבין:
2ועל תירוצו של הלח"מ הנ"ל ראיתי בדינא דחיי ז"ל שהקשה דאיך חייב המשלח הא אנן קיי"ל דמשלח פטור כיון דאין שליח לדבר עבירה עי"ש שהניח בצ"ע ובאמת הקושיא זו הי' יכול הדד"ח להקשות על רבינו והרמב"ם גופא לא על תירוצו של הלח"מ דוקא והחינוך במצוה כ"ז באמת כבר עמד ע"ז וז"ל ותמיה אני על הרמב"ם ז"ל שכ' שאין הפרש בין שיעשה בידו או יצוה לעשותם שהרי מצוה משלח הוא וקיי"ל משלח פטור עכ"ל אבל לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת א' מחודש י"ח בשם הקהלת יעקב דכשישראל פלח לע"ז הרי הוא כבן נח ואמרינן בי' דיש שליח לדבר עבירה. ממילא י"ל דכיון כשמצוה לעשות לו ע"ז לעבדה [דאי לא מצוה לעשות לעבדה באמת לא חייב כהנ"ל מחודש ב'] הו"ל כנכרי ול"ק קושיות החינוך כן עלה ברעיוני לתרץ וגם מצאתי אח"כ בנר מצוה סי' י' אות א' שג"כ מתרץ כן אבל אחר עיון קצת ראיתי שתירוץ זה צ"ע גדול כיון דהק"י ל"כ את כללו אלא דוקא כשישראל פלח לע"ז וא"כ י"ל דדוקא כשפלח לע"ז אז דינו כב"נ כיון דב"נ ג"כ מצווה בחיוב מיתה ע"ז אבל על עשיית ע"ז כיון דב"נ לא חייב מיתה עליו כמ"ש הגמרא סנהדרין נ"ו ע"ב אמר רבא ומי איכא למ"ד עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה חייב עי"ש ואף שהרמב"ם הל' מלכים פ"ט הל' ב' כתב שאסור לב"נ לעשות ע"ז [עי' בספרי פני משה הל' מלכים שם שהראיתי לדעת דמנ"ל להרמב"ם את זה] אפ"ה איכא למימר דכיון דב"נ לא חייב מיתה עליה ואפשר דכל האיסור לא הוי אלא מדרבנן וכמ"ש הלח"מ הל' מלכים פ"י הל' ט' [ועי' במנ"ח סוף מצוה כ"ז שהניח את זה אי אסור מדרבנן בצ"ע] וא"כ י"ל דע"י עשיית ע"ז באמת לא נעשה כעכו"ם וגם מלשון הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ב הל' ה' שכ' וז"ל ישראל שעבד עכו"ם הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו כו' לשון זה מורה בפי' דדוקא כשעבד עכו"ם אז דינו כעכו"ם אבל לא כשעושה ע"ז אבל לפי מ"ש המנ"ח במצוה הנ"ל וז"ל ולענין אם נעשה מומר בלאו זה כבר הזכרנו לעיל דאחרונים פלפלו בדבר כו' עי' במשנת חכמים ותב"ש יו"ד סי' ב' עכ"ל א"כ ממילא י"ל שתירוצינו הנ"ל תליא בפלוגתת האחרונים שכ' המנ"ח כמובן, ועי' במנ"ח שם מה שתירץ בשם מש"ח על קושיות החינוך הנ"ל וגם במרכבת המשנה ספרדי וביד המלך הל' עכו"ם שם ובמהר"ם שיק מצוה כ"ז, ולענין מש"פ הרמ"א יו"ד סי' קנ"ז דגם על לאו דעשיית ע"ז יהרג ואל יעבור עי' בפרשת הכסף הל' עכו"ם פ"ג שהביא תשובה ארוכה בזה: