ברית משה, מצות לא עשה כד:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 24:2
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד לפתר' בהקדים לפרש את התוס' הנ"ל דבתירוצו השני עכצ"ל דסובר דלוקין על שלא כדרך הנאה בע"ז דל"ל דכוונתו רק על איסור כיון שכ' התוס' הטעם משום דלא כתיב גביה אכילה א"כ ממילא דלוקין עליו וא"כ קשה על אביי דמדוע לא אמר הכל מודים גם בע"ז ובעיר הנדחת וכבר הקשה קושיא זו מע"ז המל"מ ז"ל הל' יסוה"ת פ"ה הל' ח' ותו הקשה על התוס' פסחים כ"ד ע"ב ד"ה הכל מודים דאמאי הקשה התוס' על אביי מחולין שנשחטו בעזרה ומבשר בחלב ולא מע"ז והניח את הכל בתימא, אבל ל"נ בס"ד ליישב דלכאורה צריך להבין דבמה פליגי השני תירוצים של התוס' ומ"ט סובר התוס' בתירוצו הראשון דלא אסור אלא דרך הנאה וכי לא ידע בתירוצו הראשון דלא כתיב אכילה בע"ז, ונ"ל בס"ד בכוונת התוס' כך דלכאורה צריך להבין היכי אמר אביי הכל מודים בכלאי הכרם דלוקין אפי' שלא כדרך הנאתן משום דלא כתיב בהו אכילה מנ"ל דמש"ה לא כתיב אכילה כדי שלוקין שלא כדרך הנאה דילמא מש"ה לא כתיב אכילה לאשמעינן דשיעורו בכל שהוא דאי הוה כתיב אכילה אז הי' צריך כזית כיון דסתם אכילה בכזית כמ"ש המל"מ הל' חו"מ פ"א הל' ז', וצ"ל בכוונת אביי דכיון דשיעורין הל"מ כמ"ש הגמ' עירובין ד' ע"א וכמ"ש רבינו סוף מל"ת קמ"ז והרמב"ם הל' מ"א פ' י"ד הל' ב' א"כ לפי"ז אפילו אי לא הוה כתיב אכילה בכ"כ ג"כ הוי ידעינן דשיעורו בכזית כיון דהלמ"מ היא דכל איסורין בכזית [אם לא היכא דהתורה מגלה בפי' כמו בעיר הנדחת וע"ז דכתיב לא ידבק בידך מאומה אבל בכלאי הכרם באמת שיעורו בכזית כמ"ש רבינו במל"ת קמ"ה והרמב"ם הל' מ"א פי"ד הל' א'] וא"כ אמאי לא כתיב אכילה בכ"כ, אעכצ"ל לאשמעינן דלוקין אפי' שלא כדרך הנאה וע"כ אמר אביי שפיר הכל מודים [ומה מאד מיושב בזה מה דק"ל על מ"ש רבינו מל"ת ק"מ דבבשר בחלב צריך כזית וכן סברו כל הפוסקים הא לא כתיב אכילה בב"ב וא"כ אמאי לא נאמר דשיעורו בכל שהוא וכמדומה לי שראיתי באיזה מקומן באחרונים שדברו מקושי' זו אבל בהנ"ל מיושב שפיר] וא"כ ממילא י"ל דהתוס' בתירוצו הראשון סובר דל"ל דבע"ז משום שלא כדרך הנאה לא כתיב אכילה כיון די"ל דכדי לאשמעינן ששיעורו בכל שהוא ע"כ לא כתיב אכילה אבל בתירוצו השני סובר התוס' דהן אמת דל"ל דהתורה מגלה לן בע"ז במה דלא כתיב אכילה לאסור אפי' שלא כדרך הנאה משום דאיכא למימר כהנ"ל בתירוצו הראשון אעפי"כ ידעינן שלא כדרך הנאה ממה ששיעורו בכל שהוא וכמ"ש המהר"י בן לב והמרש"ל בשבועות דף כ"ג על התוס' ד"ה דמוקי לה דלר' שמעון דכל שהוא למלקות שלא כדרך הנאה ג"כ מלקות עי' במל"מ הנ"ל ובשעה"מ שם שדברו הרבה מזה ולפי פירוש זה שפיר יש להבין פלוגתת שני תירוצי התוס' דבתירוצו הראשון ל"ס כהמריב"ל והמרש"ל ובתירוצו השני סובר כוותייהו כמובן:
2וממילא לפי הנ"ל מיושב בס"ד שפיר קו' המל"מ מעל תירוץ השני של התוס' הנ"ל די"ל דאביי לא דיבר אלא מהני איסורים שהם בכזית ולוקה עליהם שלא כדרך הנאה ובהני איסורים באמת ליכא אלא כלאי הכרם אבל ע"ז ועיר הנדחת שאיסורם בכל שהוא ע"כ לא הביאם וע"כ לא הקשה התוס' בפסחים על אביי מע"ז ועיר הנדחת אלא מבשר בחלב ומחולין שנשחטו בעזרה שג"כ שיעורן בכזית ול"ק גם הקושיא השני' של המל"מ הנ"ל כמובן, ומה מאד מיושב בזה מה שהקשינו בתשובה אחת בספרי יד משה על מ"ש השג"א החדשות סי' י"ב שבטבל לוקין אפי' שלא כדרך הנאתן כיון דלא כתיב ביה אכילה עי"ש א"כ אמאי לא אמר אביי הכל מודים בטבל ג"כ אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר די"ל דכיון דאביי רצה לומר דבר שהוא אליבא דכ"ע כמ"ש הכל מודים וכיון דלר"ש מכות י"ג ע"א טבל שיעורו בכל שהוא ומהני איסורים לא דיבר אביי ע"כ לא אמר גם טבל, וזה ל"ק הא לר"ש גם כלאי כרם אסור בכל שהוא ואפ"ה אמר אביי הכל מודים בכ"כ דעל זה י"ל דאביי באמת סובר כרב ביבי אמר ר"ל במכות י"ז ע"א דמחלוקת ר"ש ורבנן בטבל דוקא משום שהיא חטה והוי ברי' אבל בשאר כל איסורים גם ר"ש מודה דבעינן כזית עי"ש ודו"ק: