ברית משה, מצות לא עשה כד:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 24:4
Open in the reader →1והנהנה (כ) ממנה בכל שהוא לוקה כו'. כלשון זה כתב גם הרמב"ם הל' עכו"מ פ"ד הל' ז' והמנ"ח ז"ל מצוה תס"ו כתב דכוונת הרמב"ם דלוקה אם עשה מעשה וגם ממ"ש בסה"מ מל"ת כ"ד ומי שלקח ממנו מאומה חייב מלקות נר' לכאור' כמ"ש המנ"ח דדוקא כשלקח ועשה מעשה אז לוקין, ואי באמת רבינו והרמב"ם סברו כן אז מוכח מכאן דלא סברו כשיטת החינוך הנ"ל מל"ת י"א מחודש ג' דבלאו דמשכחת שעבר בלא מעשה אפי' עשה מעשה אינו לוקה דהא גם כאן משכחת שיהנה מעיר הנדחת בלי מעשה מדכ' המנ"ח דדוקא כשעשה מעשה וא"כ היכי כתבו דלוקה אעכ"מ דל"ס כהחינוך וא"כ הי' קשה מכאן על השעה"מ הל' חו"מ פ"ז הל' ג' שכ' דגם הרמב"ם סובר כשיטת החינוך וגם הי' קשה מכאן על הדינא דחיי הנ"ל מל"ת י"א מחודש ג' שכ' דרבינו סובר כהחינוך, ותו ק"ל דלפי המנ"ח יהא קשה על החינוך גופא שסובר ג"כ במצוה תס"ו שהנהנה מעיר הנדחת לוקה דאף דל"כ בפי' כן אבל כיון שכ' וז"ל וגם בכלל הלאו זה ג"כ כל דבר ע"ז כמו שכתבתי למעלה בסדר והיה עקב באזהרה אחרונה שבסדר עכ"ל ובאזהרה אחרונה שבסדר שכ' כיוון על מ"ש במצוה תכ"ט ששם דיבר שלא ליהנות מע"ז ושם כתב בפי' שלוקה א"כ מוכח שגם במצוה תס"ו סובר כן וא"כ קשה על החינוך גופא, אעכצ"ל שהחינוך באמת סובר שלוקין על הנאת עיר הנדחת אפי' כשנהנה שלא ע"י מעשה והטעם צ"ל משום חומרא דע""ז וכמ"ש החינוך במצוה פ"ו בפי' כן גבי לאו שלא לשבע בשם ע"ז וא"כ מדוע לא נא' גם אליבא דרבינו והרמב"ם דסברו כן וגם הלשון והנהנה לוקה שכתבו רבינו והרמב"ם מורה דבכל גוונא שנהנה לוקה ועי' לעיל מל"ת א' מחודש כ"ג שהבאתי בשם הכ"מ שהרמב"ם סובר כמ"ש החינוך במצוה פ"ו וא"כ גם כאן י"ל דמשום חומרא דע"ז סברו דלוקה אפילו כשנהנה שלא ע"י מעשה, או משום דסברו כשיטת הרהמ"ג הנ"ל מל"ת א' מחודש ט' ומל"ת כ' מחודש ג' דבכל לאו דמשכחת מעשה אפי' כשלא עשה מעשה לוקין, וא"כ יצא לנו מהנ"ל די"ל דרבינו והרמב"ם באמת סברו דאפי' כשנהנה מעיר הנדחת שלא ע"י מעשה לוקין מהטעמים שכתבנו ודלא כהמנ"ח:
2אבל קושיא אחת ק"ל על רבינו במל"ת זו דבסנהדרין קי"א ע"ב איתא במתניתין מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין שנאמר כו' וכן איתא בברייתא דגמרא שם וכן פסק הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ד הל' ז' ורבינו ל"כ את זה לא במל"ת זו ולא במ"ע ט"ו וזה באמת טעמא בעי, ובדרך אפשר י"ל דבברייתא שם איתא אמר ר' שמעון מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו מי גרם להם שידורו בתוכה ממונם לפיכך ממונם אבד והכ"מ בהל' עכו"ם שם כתב על הרמב"ם את הטעם של ר"ש דברייתא והנר מצוה סי' י' אות י"א הביא בשם עדות ביהוסף שהקשה דהאי טעמא הוי אליבא דר"ש דדריש טעמא דקרא אבל אנן לא קיימ"ל הכי ותירץ דאע"ג דבכל דוכתא לא קיימ"ל כר"ש דדריש טעמא דקרא מ"מ בע"ז דרשינן משום חומרא דע"ז, וא"כ י"ל דרבינו ל"ס כעדות ביהוסף דמשום חומרא דע"ז פסקינן כר"ש אלא סובר כהמתניתין והברייתא דנכסי צדיקים אתיא כר"ש דדריש טעמא דקרא אבל אנן לא פסקינן כר"ש וע"כ השמיט את זה כמובן: