ברית משה, מצות לא עשה כה:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 25:2
Open in the reader →1אבל נ"ל בס"ד להביא ראי' דהפשט בר"ע כהפי' השני הנ"ל דבסנהדרין ט"ז ע"ב על הא דאיתא במתניתין דאין עושין עיר הנדחת בספר ולא שלש איתא בגמר' זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין ר' יוחנן אמר אין עושין משום קרחה תניא כוותיה דר"י כו' ואי נאמר כהפי' ראשון הנ"ל א"כ קשה מדוע אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה מה קרחה יש כאן הלא יכול לבנות מיד את כל עיר ועיר חסר בית אחד וגם על ר"י קשה דמדוע אמר דבשנים ושלושה מקומות אין עושין משום קרחה, אלא ע"ז י"ל דרב ור"י באמת סברו כריה"ג הנ"ל דאפי' גנות ופרדסים אין עושין ע"כ שפיר אמרו משום קרחה אבל על ר"ל ק"ל דאת זה עכצ"ל דר"ל סובר כר"ע דאי נאמר דסובר כריה"ג א"כ קשה היכי קאמר דבשנים ושלשה מקומות עושין הא איכא משום קרחה ואי"ל דלא חייש לקרחה דא"כ קשה במקום אחד אמאי אין עושין אעכצ"ל דגם ר"ל חייש לקרחה אלא סובר כר"ע דמותר לעשות גנות ופרדסים וע"כ במקום אחד דהיינו בגליל או ביהודא כמ"ש רש"י שם כיון שאין דרך לעשות על מקום גדול של ג' עיירות גנות ופרדסים ואיכא משום קרחה ע"כ סובר דאין עושין אבל בשנים או בשלש מקומות דהיינו בגליל וביהודא כמ"ש רש"י כיון דלכל מדינה ומדינה לא יהי' אלא עיר אחת ובמקום גדול כעיר אחת באמת דרך לעשות גנות ופרדסים ולא שייך משום קרחה ע"כ סובר ר"ל דבב' וג' מקומות עושין כמובן [וגם המגלת ספר במל"ת זו כתב דר"ל סובר כר"ע אלא שדבריו צריכין ביאור דמתחלת דבריו נראה דלר"ע דשרי לעשות גנות ופרדסים לא שייך קרחה אפילו בג' עיירות במקום אחד ומסוף דבריו נראה דלכ"ע דוקא בב' וג' מקומות לא שייך קרחה אבל במקום אחד שייך ול"כ שום טעם ע"ז אבל במה שכתבנו יש להבין את דבריו קצת] וכיון שבררנו בס"ד דר"ל סובר כר"ע א"כ לפי"ז אי נאמר דר"ע סובר כהפי' ראשון הנ"ל הי' קשה על ר"ל דמדוע אין עושין ג' עיירות במקום אחד ואי משום קרחה הלא יכול לבנות תיכף את כל עיר ועיר חסר בית אחד, דבשלמא על המתניתין דריש סנהדרין דג"כ סוברת דאין עושין ג' עיירות עיר הנדחת ל"ק כיון די"ל דהמתניתין באמת סוברת כריה"ג אבל על ר"ל קשה אעכ"מ דצ"ל הפשט בר"ע כהפי' שני הנ"ל, וגם עוד ראי' "נ"ל דליכא שום ה"א בעולם למימר בר"ע הפשט ראשון הנ"ל כיון דהתורה אמרה בפי' והיתה תל עולם דבשלמא להפי' שני הנ"ל י"ל דר"ע סובר דפירושא דוהיתה תל עולם מלבנו' בתים אבל גנות ופרדסי' שרי משום דכתיב לא תבנה עוד כמ"ש הגמ' שם אבל על פי' הראשון הנ"ל קשה הא כתיב והייתה תל עולם אעכ"מ דליכא שום ה"א לומר כפי' ראשון הנ"ל, וא"כ ליכא שום מקום לספיקתו של המצ"מ כיון דליכא שום ה"א לומר דהרמב"ם סובר שמותר לבנות כל העיר חסר בית אחד משום דאז נשאר עליו קושיתינו הנ"ל דכמאן סובר לא כריה"ג ולא כר"ע אלא יש מקום להקשות על לשון מדינה שכ' הרמב"ם ואת זה באמת כבר הקשה המעשה רוקח ז"ל בהל' עכו"ם שם ע"ש מה שתירץ ועי' בנר מצוה סי' י' אות י' מ"ש על ספיקתו של המצ"מ ותראה שאין לו שום הבנה אבל עם המעשה רוקח הנ"ל שפיר יש להבין את דבריו, וממילא לפי הנ"ל ליכא שום ספק לא ברבינו ולא בהרמב"ם אלא תרווייהו סברו דאפילו כשבנה בית אחד לוקה וגנות ופרדסים שרי ודו"ק בכל הנ"ל: ועי' ביראים ז"ל סי' פ"ה שהשמיט דגנות ופרדסים שרי וזה לכאורה טעמא בעי, ואפשר דסובר דממילא נשמע ממ"ש שלא לבנות כמובן, ועי' במנ"ח מצוה תס"ה שכ' דגם בזמן הזה אם ידוע המקום של עיר הנדחת ובונין אותה לוקה ואמת אתו כיון דלעולם כתיב, ומ"ש בשם משנת חכמים לענין כל מלתא דארל"ת אי עביד לא מהני גם המג"ס והנ"מ דברו מזה ועי' בספרי פ' ראה מ"ש על הפסוק לא תבנה עוד ותראה דיש ט"ס בדבריו כיון דבמתני' לא ר"ע אמר כמ"ש הספרי אלא ריה"ג וצריך תיקון: