ברית משה, מצות לא עשה כו:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 26:1
Open in the reader →1שלא (א) להסית אדם מישראל כו'. והרמב"ם ז"ל הלכו' עכו"ם פ"ה הל' א' כתב וז"ל המסית אחד מישראל בין איש בין אשה הר"ז נסקל כו' והכ"מ לא הראה מקור לזה וצ"ל דמדעת עצמו כ"כ דכיון דאשה ג"כ מוזהרת שלא תעבוד ע"ז ע"כ דבר פשוט הוא שמחויב עליה המסית, אבל לכאורה צריך להבין דאמאי באמת כתב הרמב"ם אשה כלל כיון דדבר פשוט הוא ועוד אמאי לא סגיא ליה שנכלל אשה במ"ש אחד מישראל, וצ"ל שהרמב"ם ירא כיון דכתיב בפ' ראה פרשה י"ג כי יסיתך אחיך וגו' בלשון זכר שלא נטעה לומר דדוקא כשמסית איש חייב אבל לא על אשה [דבשלמא כשהוה אמרינן דמסית אינו חייב עד ששמעו המוסת ועובד ע"ז אז לא היתה שום ה"א לטעות דכיון דעבדה ע"ז מחמת הסתתו ואשה ג"כ מוזהרת על ע"ז ע"כ פשיטא דחייב על אשה כמו על איש אבל כיון דהדין דמסית חייב אפילו כשלא שמעו המוסת ולא עובד ע"ז כהנ"ל מל"ת כ"ג מחודש ב' ע"כ הי' מקום לטעות] וע"כ כתב הרמב"ם בין אשה, וא"כ לכאורה אמאי ל"כ בסה"מ מל"ת ט"ז ג"כ אשה וצ"ל דבסה"מ באמת סובר דבמלת אחד מישראל שכ' נכלל גם אשה אלא בחיבורו רצה לפרש יותר כדרכו, והחינוך מצוה תס"ב כתב בתחלת דבריו כמ"ש הרמב"ם בסה"מ ובסוף דבריו כתב כמ"ש בחיבורו והעיר מקלט מצוה תס"ג כתב ג"כ אחד מישראל והאלה מצות מצוה תס"ב כתב שום אחד מישראל ומצות השם שם כתב שום אדם מישראל אלמא דכל אחד מהמוני מצות ז"ל כתבו בלשון שנכלל גם אשה וא"כ קשה לכאורה על רבינו ז"ל דמדוע ל"כ ג"כ בלשון זה, אלא על רבינו י"ל דסובר דבמלת אדם גרידא נכלל גם אשה וכמו שכתבנו לעיל מל"ת ו' מחודש א' בשם הפחד יצחק וא"כ גם מכאן מוכח בפי' דרבינו סובר כן וזה אצלי דבר ברור בס"ד, אבל הסמ"ק סי' קי"ו של"כ גם מלת אדם זה באמת טעמא בעי דמדוע ל"כ בלשון שיהא נכלל גם אשה וצ"ע: