ברית משה, מצות לא עשה רסד:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 264:1
Open in the reader →1כל (א) האוכל כזית מעשר שני כו'. כפי מה שנראה מרבינו ז"ל מנה מתחלה שש לאוין גבי מעשר שני א' שלא לאכול מע"ש של דגן חוץ לירושלים ב' שלא לאכול מעשר תירוש חוץ לירושלים ג' שלא לאכול מעשר יצהר חוץ לירושלים ד' שלא לאכול בטומאה ה' שלא לאכול באנינות ו' שלא להוציא דמיו בשאר צרכי בני אדם חוץ מאכילה ושתיה וסיכה, והג' לאוין הראשונים יליף מהפסוק לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך דפ' ראה פי"ב פי"ז כמ"ש רבינו ברמזיו ואע"ג דכולם נכתבו בפסוק אחד אפ"ה מנאם בפני עצמן ולא הוי לאו שבכללות כי כן אמר הגמ' כריתות דף ד' ע"ב אכל מעשר דגן תירוש ויצהר חייב על כל אחד ואחד אם אכלן חוץ לירושלים והקשה הגמ' וכי לוקין על לאו שבכללות ומשני קרא יתירה כתיב דמכדי כתיב ואכלת לפני ד' אלוקיך מעשר דגנך וגו' למה לי למיכתב לא תוכל לאכול בשעריך וכ"ת ללאו א"כ לימא קרא לא תוכל לאכלם למה לי למיהדר ולמכתבינהו כולהו ש"מ לחלק וכן איתא במכות דף י"ח ע"א וכן מנאו ז"ל את הג' לאוין הללו הסה"מ מל"ה קמ"א עד קמ"ג החינוך האה"מ מצ' תמ"ב עד תמ"ד הזוה"ר מל"ת קי"ז אות מ"ז הפוע"צ מל"ת רנ"ג עד רנ"ה העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תמ"ג עד תמ"ה הדה"מ שער ב' פרק קנ"ט קס"א המעיי"ח דף קנ"ז ע"א אות קט"ז הנר מצוה סי' י' אות ס"ג אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שרש ט' חולק על המנין זה וכתב שאין משגיחין בחילוק המלקיות אלא בעניינים הנאסרים ולפי דעתו מעשר דגן תירוש ויצהר לאו אחד הוא וכבר האריכו הזוהר הרקיע והמעיי"ח סי' הנ"ל בשיטה זו עי"ש ולענין הפרטי דינים של הג' לאוין הללו עי' רמב"ם הל' מעשר שני פ"ב. והג' לאוין האחרונים הנ"ל שכ' רבינו מתחלה יליף מהפסוק לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטומאה ולא נתתי ממנו למת דפ' תבא פכ"ו פי"ד וכן באמת מנאו אותן הסה"מ מל"ת ק"נ עד קנ"ב היראים סי' ק"פ עד קפ"ב החינוך העיי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תר"ח עד תר"י הזה"ר מל"ת שי"ד אות קכ"ו הפוע"צ מל"ת שס"ג עד שס"ה הדה"מ שער ז' פרק קס"ב עד קס"ד המעי"ח דף ר"ב ע"א אות ק"ג הנר מצוה סי' י' אות ס"ז אבל הרמב"ן בהשגותיו בסוף שרש ח' שם השיג גם על המניין זה וסובר כי לא אכלתי באוני ממנו ולא נתתי ממנו למת אינם לאוין אלא לאוין הבאין מכלל עשין ושלא לאכול בטומאה למד מפסוק אחר ועי' במגא"ס ולב שמח שם מה שמפלפלו בזה, ושיטת רבינו לפי האמת בהג' לאוין האחרונים כפמ"ש בחיבורו כאן וגם ברמזיו הוא כך בלאו דלא אכלתי ממנו בטומאה סובר כהרמב"ן דאזהרתו שלא תוכל לאכול בשעריך כמ"ש הגמ' יבמות דף ע"ג ובלאו דאנינות וגם בלאו שלא ליתן ממנו למת מפלפל טובא והעלה למנות תחתיהם שלא לאכול קדשים באנינות ושלא יאכל ערל מעשר שני וכ"כ ברמזיו ועי' בפ"ד ד"מ ח"ב דף ס"ה ע"א שהאריך לברר את שיטת רבינו בהג' לאוין האחרונים וגם המעיי"ח סי' הנ"ל מברר את שיטת רבינו יפה וגם עי' במהרש"ל בביאורו כאן מ"ש על זה, והפרטי דינים של הג' לאוין האחרונים עי' רמב"ם הל' מע"ש פ"ג ולענין הלכה במעשר שני בזמה"ז עי' טוש"ע יו"ד ס"ס של"א ועל ספיקתו של המוצל מאש בדף כ"ג לענין השיעור שלא להוציא דמי מע"ש בשאר צרכיו אי שיעורו בכזית כדין נבילה או בשוה פרוטה עי' נר מצוה סי' י"א אות נ':