ברית משה, מצות לא עשה כז:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 27:2
Open in the reader →1אבל עוד דקדוק גדול על רבינו ראיתי בדד"ח דכיון דבמל"ת כ"ח ובמל"ת כ"ט כתב רבינו כלשון הספרי הנ"ל א"כ מדוע השמיט במל"ת זו את מ"ש הספרי מכלל שנ' ואהבת לרעך כמוך כו' וזה באמת טעמא בעי וגם בהרמב"ם נ"ל דיש לדקדק כן דבהלכות עכו"ם פ"ה הל' ד' כתב וז"ל ואסור למוסת לאהוב את המסית שנא' לא תאבה לו ולפי שנא' בשונא עזוב תעזוב עמו יכול אתה עוזב לזה ת"ל ולא תשמע אליו ולפי שנ' ולא תעמוד על דם רעך יכול אי אתה עומד על דמו של זה ת"ל ולא תחוס עינך כו' אלמא דגם הרמב"ם על הא דלא תשמע אליו ולא תחוס עינך כתב כמ"ש הספרי ועל לא תאבה לו ל"כ לפי שנא' ואהבת לרעך כמוך כמו שאיתא בספרי, ואי"ל דהי' לו גירסא אחרת בספרי דבסה"מ מל"ת י"ז העתיק את הספרי כמו שהעתקנו וא"כ לא על רבינו דוקא הי' לו לדקדק אלא גם על הרמב"ם עכ"פ הדקדוק באמת גדול מאד • ונ"ל בס"ד ליישב דמהספרי נראה דאי לא הוה כתיב ואהבת לרעך אז לא הי' צריך למיכתב לא תאבה לו אבל לכאו' ק"ל ע"ז דהיכי ס"ד למימר במסית ואהבת לרעך הלא רשע גמור הוא ורשע גמור מותר לשנאותו כמ"ש רבינו במל"ת ה' וא"כ היכי ס"ד שיהא מחויב המוסת לאהוב את המסית שיצטרך קרא להזהיר דלא, ואח"כ ראיתי שכבר קדמני בקושיא זו על רש"י שגכ"כ כלשון הספרי המשכיל לדוד פ' ראה פרשה י"ג פ' ט' ותירץ ת"ל וי"ל דאיצטריך כלפי מ"ש ז"ל על חייבי מיתות ב"ד ברור לו מיתה יפה ומייתי לה מהך קרא דואהבת לרעך כמוך גלי קרא במסית שאינו בכלל צווי זה עכ"ל אבל תירוצו לא ניחא לי דבשלמא בחייבי מב"ד אף דרשע הוא ומותר לשנאותו אפ"ה קאמר הגמ' סנהדרין נ"ב ע"ב שפיר דמשום ואהבת לרעך ברור לו מיתה יפה דכיון דדניהו להריגה ועשה תשובה דכל המומתין מתודין והמיתה כפרה להם על כל עונות כדאיתא סנהדרין מ"ג ע"ב ע"כ שפיר י"ל דתיכף כשדניהו תו לא נק' רשע ואמרינן גם ביה ואהבת לרעך אבל מסית שלא דניהו עדיין ואכתי רשע גמור הוא היכי ס"ד למימר ביה ואהבת לרעך ובפרט לפי מ"ש היד רמה סנהדרין נ"ב ע"ב ד"ה ומקשינן עי"ש דדוקא לענין זה שיברור לו מיתה יפה אמרינן גם ברשע ואהבת לרעך אבל לא שיאהוב המוסת את המסית משום ואהבת לרעך וא"כ אכתי קשה על הספרי הנ"ל, וצ"ל שהספרי באמת סובר כר' שמואל בר"י אמר רב פסחים קי"ג ע"ב שמותר לשנוא את הרשע אבל לא מצוה וכיון דרשות לשנאותו גם רשות לאהוב אותו וכ"כ המר"ם שיק ז"ל מצוה תנ"ט דכשמותר לשנאותו אז גם רשות לאהוב אותו וע"כ קאמר הספרי שפיר, וממילא לפי"ז לרב נחמן בר יצחק בפסחים שם שמצוה לשנאותו באמת ל"ל כמ"ש הספרי וא"כ קשה לדידי' ולא תאבה לו ל"ל אעכצ"ל דרחמנא מגלה לן דבמסית עובר על לאו אם אוהב אותו משא"כ בשאר רשעים דאף דמצוה לשנאותם אבל לאו ליכא כשאוהב אותם וא"כ ממילא שפיר עשו רבינו והרמב"ם דלא כתבו בלאו דלא תאבה לו ולפי שנ' ואהבת לרעך כמו שאיתא בספרי כיון דרבינו במ"ע ט' והרמב"ם הל' רוצח פי"ג הל' י"ד פסקו כהא דרב נחמן בר יצחק ודו"ק: