ברית משה, מצות לא עשה כח:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 28:1
Open in the reader →1שלא (א) לעזור לו כו'. גם להמל"ת זו המקור מהספרי הנ"ל מל"ת כ"ז מחודש א' כי מ"ש רבינו ז"ל ותניא כו' כונתו על הספרי אלא מוסיף על לשונו מלת בשונא וכן הוסיף הרמב"ם ז"ל הל' עכו"ם פ"ה הל' ד' והדינא דחיי ז"ל כתב טעם ע"ז וז"ל והרב המחבר הסמ"ג והרמב"ם כתבו מפני שנ' בשונא מפני שבפ' אלו מציאות (בבא מציעא ל"ב ע"ב) דרשו דפסוק זה מיירי אפילו בשונא ונראה לדברי הרמב"ם והרב המחבר ז"ל שמפרשים דברים כפשטן מפני שנא' בשונא עזוב תעזוב עמו כשנראה שהחמור רובץ תחת משאו יכול שנעזוב ג"כ למסית ת"ל ולא תשמע אליו כו' עכ"ל, הן אמת שמרבינו שכ' שלא לעזור לו בשום עזר נראה בפי' כפשטו של הדד"ח ובהרמב"ם י"ל ג"כ כן וגם בהספרי גופא מוכח כן מדהביא את הפסוק עזוב תעזוב עמו שקאי על כי תראה חמור שונאך דלעיל מיניה אבל מהרמב"ם בסה"מ מל"ת י"ח שכ' וז"ל שימנע המוסת להקל נטירת המסית אבל הוא חייב לנטור אותו על כל פנים וכל זמן שלא יטור הוא עובר על מל"ת כו' נר' דפירושא דמל"ת זו היא שלא לעזוב הנטירה מלבו על המסית וכ"כ ברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת י"ח וז"ל שלא לעזוב השנאה למסית כו' וכן כתבו ז"ל החינוך מצוה תנ"ח והעיר מקלט ומצות השם מצוה תנ"ט ואף שבעיקר הדין בודאי שגם הם סברו דלא שרי לעזור לו בשום עזר דכיון דכשיעזור לו עוזב את השנאה מלבו וע"ז מוזהר אבל במשמעות פירושא דמל"ת זו נראה בפי' דפליגי, אבל לכאורה צריך להבין דמהיכא למדו הרמב"ם בסה"מ ודכותי' לומר את פירושם דבשלמא רבינו למד את פירושו מהספרי כיון דמפשטות לשון הספרי מוכח כן כהנ"ל אבל הם מהיכא למדו את פירושם, אבל עם מ"ש החינוך מתורץ זה שפיר דז"ל וכן אמרו רז"ל בפירוש זה הכתוב בכלל שנאמר בישראל עזוב תעזוב עמו ותרגם אונקלוס משבק תשבק מה די בלבך עלוהי יכול אתה עוזב לזה המסית ג"כ ת"ל ולא תשמע אליו עכ"ל וא"כ י"ל דהם סברו גם בספרי כמ"ש התרגום דקאי על השנאה וה"ק יכול אתה עוזב שנאתו ת"ל לא תשמע אליו לעזוב שנאתו וממילא י"ל דגם הם למדו את פירושם מהספרי. אבל עדיין טעמא בעי דמדוע ל"ס רבינו כפירושם ונ"ל דבפסיקתא זוטרתא פ' משפטים פרשה כ"ג פסוק ה' איתא וז"ל ומה לשון עזוב שיפרוק המשא ויעזבהו כו' ד"א עזוב תעזוב השנאה עכ"ל ורש"י ז"ל שם כתב שעזיבה זו לשון עזרה עי"ש שהביא ראיות ע"ז וא"כ י"ל דרבינו סובר כרש"י בפירושא דעזיבה והם סברו כהתרגום וכהד"א של הפסיקתא אבל לדינא באמת ליכא שום נ"מ ביניהם כהנ"ל וכ"כ הדד"ח: