ברית משה, מצות לא עשה רצג:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 293:2
Open in the reader →1והמפטם (ב) את השמן ע"מ להתלמד בה או למוסרה לצבור כו', המקור לזה דף ה' ע"א שם ת"ר המפטם את השמן ללמד בו או למוסרו לצבור פטור כו' והקשה הגמ' מנ"ל אתיא מתכונתו מן במתכונתו דקטורת וכתיב לגבי קטורת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לצבור פטור גבי שמן נמי למוסרו לצבור פטור עכ"ל ופירושא דמלת לצבור כמו לצבור דכולי ש"ס [עי' ר"ה דף ז' ע"א ויחיד שהתנדב משלו כשירין בלבד שימסרה לצבור ובשבועות דף י' ע"ב תמידין שלא הוצרכו לצבור] וא"כ מוכח דדוקא למוסרו לצבור פטור דאל"כ מדוע ל"ק הגמ' למוסרו לאחרים וממילא הוה ידעינן דלמוסרו לצבור ג"כ פטור במכ"ש, אע"כ מוכח דדוקא למסרו לצבור פטור וצ"ל הטעם כיון דהגמ' למד את זה מדכתיב לא תעשו לכם ואחרים ג"כ נכלל במלת לכם אבל צבור לא נכלל במלת לכם כמו שאיתא בביצה דף כ' ע"ב לכם ולא לגבוה אלמא דבמלת לכם גם אחרים נכללו כיון דשרי לעשות מלאכת אוכל נפש בי"ט גם לאחרים אבל לגבוה לא נכלל במלת לכם וכיון דצבור ג"כ לצורך גבוה צריכי ע"כ לא נכלל במלת לכם וע"כ לא שינה רבינו מלשון הגמ' וכתב ג"כ או למוסרה לצבור וגם לקמן במל"ת רצ"ד גבי קטורת כתב כן וכ"כ היראים סי' הנ"ל וגם בסי' של"ד וא"כ לכאורה ק"ל על הרמב"ם דבפ"א מהל' כלי המקדש הל"ד כתב וז"ל העושה שמן המשחה כו' חייב כרת כו' והוא שיעשה אותה להמשח בו אבל אם עשהו להתלמד או ליתנו לאחרים פטור עכ"ל היכי כתב או ליתנו לאחרים הלא מגמ' מוכח דדוקא למוסרו לצבור פטור ועוד הלא הוא בעצמו כתב גבי קטורת פרק ב' הל"י שם כלשון הגמ' או למוסרה לצבור וא"כ היכי שינה גבי שמן המשחה וכתב או ליתנו לאחרים הלא כל ההיתר גבי שמן המשחה לא ידעי' אלא מקטורת כמ"ש הגמ' הנ"ל וזה אצלי קושיא גדולה, ובהשקפה ראשונה רציתי לומר שט"ף יש בהרמב"ם וצ"ל גם גבי שמן המשחה או למוסרה לצבור וגם נתאמת אצלי לומר כן כיון דדרכו של רבינו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם כמ"ש היד מלאכי כללי הרמב"ם סי' מ"ו וכיון דרבינו לא שינה מלשון הגמ' וגם המצות השם שג"כ דרכו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם ג"כ כתב במצ' ק"י גבי שמן המשחה ובמצ' קי"א גבי קטורת כלשון הגמ' או למוסרו לצבור ע"כ רציתי לומר שגם בהרמב"ם צריך להיות כן אבל אח"כ ראיתי בתי"ט ז"ל כריתות פ"א מ"א שכ' בד"ה המפטם את השמן וז"ל מ"מ הרמב"ם בפ"ב מהל' כלי המקדש העתיק להתלמד בה או למוסרו לצבור כו' עכ"ל ואי נאמר דגם בפרק א' הל"ד שם הי' הגירסא בהרמב"ם או למוסרו לצבור א"כ קשה כיון דהתי"ט דיבר שם משמן המשחה אמאי לא כתב דבפ"א הל"ד העתיק הרמב"ם את לשון הגמ' אע"כ מוכח דגם להתי"ט הי' הגירסא בהרמב"ם כמו שהוא לפנינו וא"כ נשאר' קושייתינו על הרמב"ם בתקפה:
2ואחר החיפוש מצאתי במנ"ח מצ' ק"ט שג"כ הרגיש בזה וכתב וז"ל ומבואר ברמב"ם מהש"ס דדוקא אם עשאו כדי לסוך אבל אם עשה להתלמד או למוסרו לאחרים פטור ובש"ס הלשון כדי למוסרו לצבור ואין חילוק כי באמת אין הצבור צריך לשמן המשחה וה"ה לאיזה כוונה שעושה פטור רק לסוך כי דרך שה"מ למשוח חייב ג"כ אם עושה לכוונה זו כמו בקטורת דדרכו להריח חייב על כוונת הריח ה"נ חייב על כוונת המשיחה עכ"ל אבל איני יודע דהיכי כתב בפשיטות ואין חילוק הלא לפי דבריו הי' לו להרמב"ם לכתוב כן גבי קטורת כדי שלא נטעה ובאמת גבי קטורת כתב כלשון הגמ' או למוסרו לצבור ועוד מדוע ל"ק הגמ' לאחרים כדי שלא נטעה וגם בפסיקתא זוטרתא פ' תשא פרשה ל' איתא כלשון הגמ' למוסרו לצבור ותו מנ"ל להמנ"ח לומר דאין חילוק דילמא באמת הפשט בגמ' כמו שכתבנו ואז באמת דוקא למוסרו לצבור שרי ועוד ק"ל מהירושלמי מגילה פרק א' הלכה י"א דאיתא שם אנטונינוס שאל לרבי מהו לעשות לו קטורת אמר ליה חסר בה אחת מסממנים והקשה הירושלמי לא כן תני לא תעשו לכם לכם אין אתם עושין אבל עושין הם אחרים לכם א"ר חנניה בגין ר' רומנוס דשלחיה רבי יעבדיניה ליה פי' הקה"ע והפנ"מ וז"ל אבל עושין הן אחרים לכם דהיינו עכו"ם א"כ למה הוצרך רבי לומר לו שיחסר אחת מהן ומשני בגין ר' רומנוס בשביל ר' רומנוס ששלחו רבי שיעשה קטורת לאנטונינוס ואמר רבי שיחסרנו עכ"ל ואי נאמר דלאחרים שרי לעשות א"כ קשה אמאי קאמר רבי לר' רומנוס שיחסר אחת מהן הלא ר' רומנוס לאנטונינוס עשה ואפי' נאמר שעשה להריח הלא אנטונינוס נכרי הי' ולנכרי שרי להריח וא"כ הוי כמו לאחרים שלא להריח אע"כ מוכח דדוקא למוסרו לצבור שרי אבל לאחרים אפי' לנכרי אסור, ועוד ק"ל מהתו' נזיר דף מ"ז ע"א ד"ה וכן שכ' וז"ל והא דאמר התם המפטם השמן ללמד בו או למוסרו לצבור פטור הא דקתני למוסרו לצבור ללמדם שידעו לעשותו היינו בימי משה אם עשאו פטור אי נמי למוסרו לצבור ללמדם שידעו לעשותו ולא שימשחו ממנו כו' עכ"ל נראה דבתירוצו הא' סובר התו' דדוקא למוסרו לצבור למשוח ממנו שני דאל"כ אמאי הוצרך לאוקמי את הא דלמוסרו לצבור בימי משה דוקא אמאי לא קאמר דלמוסרו לצבור פירושו לאחרים כמ"ש המנ"ח אע"כ מוכח דבתירוצו הא' סובר התו' דלאחרים בכל גוונא אסור וגם מתירוצו הב' נראה מפשטות לשונו כן נהי דיש לדחוק דבתירוצו הב' סובר דה"ה לאחרים ג"כ שרי ללמדם שידעו לעשותו ולא נקט לצבור אלא משום שהוא לשון הגמ' אלא אפי' כשנאמר כן עכ"פ זה מוכח בפי' גם מתירוצו הב' דדוקא ללמדם שידעו לעשותו שרי אבל לא בגוונא אחרינא שכ' המנ"ח וא"כ ממנ"פ קשה על המנ"ח מתו' זה בין מתירוצו הא' בין מתירוצו הב'. וגם מהחינוך נראה דדוקא למוסרו לצבור סובר דשרי מדלא הביא במצוה ק"ט גבי שמן המשחה דלמוסרו לצבור פטור אלא במצוה ק"י גבי קטורת כתב כן וצ"ל דטעמו משום דסובר כתירוצו הא' של התו' דלמוסרו לצבור דשרי היינו בימי משה וכיון דלא שייך היתר זה אלא בימי משה ע"כ לא הביא את זה במצ' ק"ט ורבינו והיראים שהביאו את הדין זה גם בשמן המשחה צ"ל דסברו כתירוצו הב' של התו' וא"כ מוכח גם מהחינוך דלא כהמנ"ח וממילא נשאר' עדיין הקושיא על הרמב"ם, ואפשר דהרמב"ם למד את זה מהתוספתא מכות פ"ג דאיתא שם המפטם את הקטורת כו' אבל אם הי' מתעסק להתלמד בו או למוסרו לרבים כו' וסובר הרמב"ם דפירושא דלרבים היינו אחרים וא"כ גם בברייתא דגמ' כריתות ע"כ צ"ל דלצבור לאו דוקא דמהיכא תיתי נאמר דפליגא על התוספתא וע"כ כתב הרמב"ם כן אבל זה דוחק וצ"ע, ועי' לעיל מל"ת כ"ב מחודש א' שכתבנו שם בס"ד ליישב דמדוע לא קאמר הגמ' כריתות הנ"ל דמהיכא למד התנא דברייתא דלהתלמד שרי וגם עי' בנר מצוה סי' ח' אות י"ט: