ברית משה, מצות לא עשה ג:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 3:5
Open in the reader →1והב"י ז"ל יו"ד סי' רע"ו הביא בשם הר"י אסכנדרני ז"ל דמוחק ע"מ לתקן אסור דז"ל ול"ל דכל מחיקה שהיא לתיקון שריא דהנותץ אבן מהמזבח לא מחייב אלא בעושה דרך השחתה אבל אם נפגמה שצריך לתקן אחרת במקומה שרי שכן מצינו בני חשמונאי שנתצו מזבח שבנה עזרא מפני שבנאוהו יונים כדאי' ביומא [דף ט"ז ע"א מזרחית צפונית בה גנזו כו' ועי' בחדושי הגהות על הטור שם שכ' ולא מצא ביומא את זה אבל הח"ס ז"ל יו"ד סי' רס"ז הראה על דף הנ"ל ואח"כ ראיתי בח"ס חלק ו' סי' ח' שעמד על חדושי הגהות זה דבתר דהביא את הר"י אסכנדרני כתב וז"ל והרב ב"י לא מצא מקומו ועי' בהגהות חדשים שנלאו למצוא והנה הוא ברייתא הובא במסכת ע"ז דף נ"ב ע"ב כו' עיי"ש וזה לכאורה סתירה ממ"ש הח"ס סי' רס"ב דהמקור של הר"י אסכנדרני מיומא דף ט"ז ע"א וגם כשמעיינין שפיר בתשובה השני שהשיב להגאון השואל שנית סי' רס"ח נראה בפירוש דעכצ"ל דסובר דהר"י אסכנדרני הביא ראי' מיומא דף הנ"ל ולא מע"ז כיון שסותר בשביל זה את דבריו סל השואל שיצא להמליץ בעד הר"י אסכנדרני עיי"ש ותבין וא"כ קשה היכי כתב הח"ס בח"ו שהר"י אסכנדרני מע"ז למד, ואפ"ל בכוונת הח"ס דבח"ו כתב את זה בתר דידע ממה שהשיב לו השואל שהביא סי' רס"ח להמליץ בעד הר"י אסכנדרני וע"כ כתב לרוחא דמילתא דאפילו כשנאמר שהר"י אסכנדרני מע"ז למד אפ"ה קושיתו עליו במקומו עומד לפי מסקנת הגמ' דע"ז עי"ש ותבין וע"כ כתב בח"ו במאמר המוסגר ועיד דילמא חשמונאים ע"י אמירה לנכרי נתצו כו' ובסי' רס"ז ל"כ הח"ס האי ועוד אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דבסי' רס"ז כיק דכ' שהר"י אסכנדרני מגמ' דיומא למד א"כ הקשה הח"ס בלא"ה שפיר על הר"י אסכנדרני אפילו כשלא אמר האי ועוד כו' דל"ל כמו שהשיב השואל להמליץ בעד הר"י אסכנדרני משום די"ל כמ"ש הח"ס סי' רס"ח שהר"י אסכנדרני לא הביא שום רמז מהגמ' דע"ז וע"כ ל"כ הח"ס סי' רס"ז ורס"ח האי ועוד כו' עי"ש ותבין אבל בחלק ו' כיון שהח"ס כתב שהר"י אסכנדרני מגמ' דע"ז למד א"כ הי' מקום לומר על הר"י אסכנדרני כמו שהשיב השואל מובא בתשובה רס"ח ע"כ כתב ועוד כו' ודו"ק] דהתם שאני דא"א לנו בלא מזבח וגם א"א לנו לבנות מזבח במקום אחר במקדש כו' אבל הכא אפשר לגנוז היריעה וכן הורה הרמב"ם בתשובה על יריעה שנתקלקל בה השם שגונזים אותה כו' עכ"ל הר"י אסכנדרני שהביא הב"י נראה שהר"י אסכנדרני סובר שאסור למחוק ע"מ לתקן:
2אבל ראיתי בתשב"ץ ז"ל ח"ר סי' ב' שפסק שמותר למחוק את השם ע"מ לתקן וז"ל מיהו אפילו שם הכתוב בס"ת אין אסור למחקו אלא כשמתכוין למחוק ולאבד אבל כשמתכוין לתקן מותר וכ"כ הבה"ג שאם נפלה טיפת דיו על השם הר"ז מוחק ומתקן שלא נתכוון אלא לתקן וכן ראיתי כתוב והכי תניא במס' סופרי' ועוד יש להביא ראי' לזה מענין נתיצות המזבח שהיא בלאו מדכתיב ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן וגו' וה"ה לסתירת אבן אחת מן ההיכל או מן העזרה וכ"כ הרמב"ם ז"ל כדאשכחן לבבא בן בוטא שהשיא עצה להורדוס למסתרי' להיכלא ולמבני' כדאיתא בריש ב"ב וה"ה נמי למחיקת השם שאם הוא מתכוון לתקן שמותר למחוק שהרי מחיקת השם ונתיצת המזבח וההיכל בחד לאו נפקי מלא תעשון כן וגו' עכ"ל התשב"ץ, נראה בפירוש דסובר דנותץ ע"מ לתקן מותר והביא ראי' ע"ז מבבא ב"ב ומוחק ע"מ לתקן ג"כ מותר דגמר מנותץ, אבל לכאורה לפי הר"י אסכנדרני הנ"ל ליכא למילף מוחק מנותץ וצ"ל דהתשב"ץ באמת חולק על הר"י אסכנדרני ועל החילוק של הר"י אסכנדרני הנ"ל שכ' דהתם שאני דא"א שגם על ראיות התשב"ץ מבבא ב"ב לכאורה איכא למימר כן דלא מיבעיא לפום תירוץ ראשון של הגמ' ב"ב ג' ע"ב תיוהא חזא בי' בודאי דאיכא למימר התם שאני שא"א אלא אפילו לפום תירוץ השני של הגמ' מלכותא שאני דלא הדרא בי' באמת ג"כ יכלינן למימר החילוק של הר"י אסכנדרני דהתם שאני דא"א כיון דא"א לבנות אא"כ סותרין תחלה, ע"ז י"ל דסובר התשב"ץ כקושיות הח"ס על הר"י אסכנדרני שהקשה סי' רס"ז וז"ל מה בכך אם הוא עובר בלאו דאורייתא ליסתור אפילו על דרך תיקון ע"מ לבנות מה מועיל אם א"א הלא א"א ולא קמכוון לא שרי אלא באתי ממילא ולא מכוון אבל בפסיק רישא שעושה מעשה בידים לא כמבואר בתוס' פסחים דף כ"ה ע"ב ד"ה לא מכוון וכו' עי"ש וא"כ י"ל דהתשב"ץ באמת סובר כקושיות הח"ס ותירוצו של הח"ס לא ניחא לי' כיון שגם הח"ס ל"כ תירוצו אלא בלשון אולי וא"כ שפיר י"ל על התשב"ץ כמו שכתבנו, וזה ל"ק על התשב"ץ כיון דל"ס כהר"י אסכנדרני א"כ אמאי לא הביא ראי' לזה דנותץ ע"מ לתקן מותר גם ממקום שהי' רוצה הר"י אסכנדרני להביא מיומא הנ"ל דע"ז י"ל דהתשב"ץ סובר דמשם באמת ליכא ראי' משום דהגמ' בע"ז נ"ב ע"ב מסיק שהמזבח ששיקצו אנשי יון לא היה בו שום קדושה דקרא אשכח ובאו בה פריצים וחיללוה וכמו שבאמת הקשה הח"ס סי' הנ"ל על הר"י אסכנדרני וכתב שהעלים עין מגמ' דע"ז וע"כ לא הביא התשב"ץ ראי' משם: