ברית משה, מצות לא עשה שיז:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 317:2
Open in the reader →1ומפרש (ב) בתמורה איזהו אתנן האומר לזונה הילך דבר זה בשכרך כו', במשנה תמורה דף כ"ט ע"א איתא ואיזהו אתנן האומר לזונה הילך טלה זה בשכרך ורבינו נקט דבר זה כלשון הרמב"ם הל' איסורי המזבח פ"ד הל"ח וטעמם נ"ל בס"ד כיון דהדין אתנן לא בטלה דוקא אלא ה"ה בשאר בהמות או בכל דבר הראוי להקרבה כמו שמוכח מגמ' ב"ק דף ס"ה ע"ב שהביא רבינו דדוקא חיטין ועשאן סלת מותר אבל סלת עצמו באמת אסור וכ"כ הרמב"ם בפי' בהלי"ד שם, אבל לכאורה יש לדקדק מדוע כתב רבינו ומפרש בתמורה מדוע ל"כ ומפרש במשנה דתמורה כיון דמלת מפרש סתם מורה טפי על מימרא דאמוראי וע"כ נ"ל דרבינו באמת כיוון גם על מימרא דרב חסדא שם דבעמוד ב' שם איתא בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר והקשה הגמ' והתניא בא עליה ונתן לה ואפי' עד שנים עשר חדש אתננה אסור א"ר חנן בר רב חסדא [ובע"ז דף ס"ג ע"א איתא א"ר נחמן בר יצחק א"ר חסדא] לא קשיא הא דאמר לה הבעלי לי בטלה זה הא דאמר לה הבעלי לי בטלה סתם פרש"י וז"ל בטלה זה הואיל דיהביה בשעת ביאה חייל עליה אתנן מיד טלה סתם דמשדר לה בתר הכי מתנה בעלמא הוא ואין אתנן אלא המיוחד בשעת ביאה עכ"ל עי"ש היטב וגם בע"ז ותראה דהא דרב חסדא איירי או בזונה כותית דלא קניא במשיכה או בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצרה ושוויה לה אפותיקי והרמב"ם הלכה י"ג שם פסק כרב חסדא וא"כ י"ל דגם רבינו רצה לרמז על ברייתא זו דאפי' כשבא עליה ואח"כ נתן לה אסור וכמו שמפרש רב חסדא ע"כ כתב ומפרש בתמורה איזהו אתנן כוונתו דבתמורה מפרש ר"ח דאפי' כשאח"כ נתן לה ג"כ הוי אתנן ואסור ואח"כ רצה רבינו לגלות דהיכי מפ' ר"ח ע"כ כתב האומר לזונה הילך דבר זה כו' כלומר דדוקא כשאמר לה טלה זה אסור אבל לא בטלה סתם ובמלת הילך מרמז רבינו על אפותיקי דקאי בחצרה דקאמר הגמ' שם ודו"ק: