ברית משה, מצות לא עשה שכב:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 322:2
Open in the reader →1ולוקין (ב) עליה כו'. לכאורה יש לדקדק מדוע כתב רבינו בלאו זה ממלקות הלא אין דרכו לכתוב מזה אלא היכא דאיכא ה"א דאין לוקין כמו שכתבנו מזה כמה פעמים בחיבורינו זה ובכאן באמת ליכא שום ה"א לומר כן, וע"כ נ"ל בס"ד דבמנחות שם למד הגמ' מהג"ש שהביא רבינו תרתי חדא דכמו דחביתי כ"ג כליל תקטר כך מנחת כהן הדיוט כליל תקטר וכמו במנחת כהן הדיוט עובר בל"ת על אכילתה דכתיב בהדיא לא תאכל כך בחביתי כ"ג עובר בל"ת על אכילתה והתו' שם ד"ה אף כתב וז"ל אבל איסורא נפקא לן מכליל תקטר וקצת קשיא אמאי לא דרשינן לאו נמי מדכתיב לאמר לא אמר כדדרשינן פ' כל שעה (פסחים דף מ"ב ע"א) עכ"ל ולכאורה צריך להבין אמאי כתב התו' וקצת קשיא הלא קושיא גדולה היא זו ועוד יש לדקדק אמאי כתב התו' הקדמה לקושיתו אבל איסורא נפקא לן כו' מה נפ"מ לענין הקושיא מאיסור זה, ונ"ל בס"ד בכוונת התו' דלכאורה יש להקשות על התו' דלפמ"ש התו' פסחים שם ד"ה לאמר דדוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה הוי לאמר לאו א"כ מה הקשה התו' הלא שם גבי חביתי כ"ג ליכא לאו הבא מכלל עשה וא"כ לא הוי לאמר לאו וע"כ צריך הגז"ש ללאו אעכצ"ל דהתו' מנחות סובר דלאו הבא מכלל עשה דכ' התו' פסחים לאו דוקא אלא ה"ה בהנך דברים דאית בהו איסור ג"כ הוי לאמר לאו וע"כ כתב התו' מתחלה אבל איסורא נפקא לן כו' ואח"כ הקשה שפיר כמובן, אבל עי' בפחד יצחק ז"ל אות לאמר שהביא בשם הליכות אלי' ז"ל שכ' בכוונת התו' פסחים וז"ל דזהו דוקא כשיש באותו ענין רמז לאו כגון לאו הבא מכלל עשה אז אמרינן דלכך כתב לאמר לחשובי' ללאו גמור שילקה עליו עכ"ל א"כ לפי"ז יש מקום לומר דאפי' כשאמרינן דבהנך דברים דאית בהו איסור הוי ג"כ לאמר לאו אבל לא לאו גמור הוא ללקות עליו די"ל דלאמר לא פעל אלא חד דרגא דהיינו בלאו הבא מכלל עשה כיון דבלא"ה יש רמז לאו פעל שיהא לאו גמור ללקות עליו אבל באיסור בלא שום רמז לאו שם לא פעל אלא שיהא לאו בלא מלקות [והנפ"מ בין איסור גרידא לאיסור לאו כבר כתבנו לעיל מל"ת ע"ו מחודש ה'] וכשבאמת הוה אמרינן כן אז לא הי' מקום לקושיית התו' כיון די"ל דאיצטריך הג"ש למלקות אבל י"ל גם לאידך גיסא דכשלאמר הוי לאו אז ממילא הוי לאו גמור גם לענין מלקות וא"כ י"ל דהתו' באמת הי' מסופק בזה וע"כ לא כתב אלא וקצת קשיא כמובן, אבל רבינו ז"ל י"ל דלא הי' מסופק בזה אלא סובר דלאמר באמת לא פעל אלא חד דרגא וע"כ כתב מתחלה ולוקין עליה בכזית ואח"כ כתב ע"ז וכן במנחת חובה כמו חביתין כו' בג"ש כו' כוונתו ליישב בזה קושיית התו' דמנחות הנ"ל דהג"ש איצטריך למלקות ודו"ק: