ברית משה, מצות לא עשה שלא:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 331:3
Open in the reader →1ולכאורה (ג) משנת ראב"י עיקר כו', ונ"ל בס"ד דיש ללמוד מרבינו שני כללים חדא דגם בברייתא סובר דאמרינן משנת ראב"י קב ונקי ולא כמ"ש הדינא דחיי במ"ע מ"ח דף כ"ח ע"ב דרבינו סובר כהכ"מ הל' בית הבחירה פ"ב הלי"ח דבברייתא לא אמרינן כן דמכאן מוכח בפי' להיפוך ובאמת כבר תמה היד מלאכי סי' תט"ו על הדד"ח בזה וגם העלה לדינא כמ"ש רבינו כאן, ועוד יש ללמוד מרבינו כלל זה דהיכא דאמורא בתרא קאמר בפי' דלא כראב"י שם הלכה כאמורא בתרא דהא גם כאן כיון דרבא ל"ס כראב"י ע"כ לא פסק רבינו כוותיה, ועי' בכ"מ הל' מעה"ק פי"ד הלי"ג דעל מה דפסק הרמב"ם שם ג"כ כרבנן [אבל בסה"מ סי' הנ"ל פסק כר"ש דבעינן ג' רגלים כסדרן וזה לכאורה סתירה וצ"ל דבחיבורו חזר ממה דפסק בסה"מ כדרכו ועי' באלה המצות סי' הנ"ל שנקט כרבנן וגם כר"ש וזה באמת טעמא בעי כיון דהלכה כרבנן מדוע הביא את הא דר"ש כלל ואפשר דמחמת הסה"מ הי' מסופק בהלכה וע"כ נקט כתרווייהו אבל זה דוחק וצ"ע] כתב וז"ל ואע"ג דסתם מתני' התם [בריש] ר"ה כר"ש לא חש לה רבינו משום דת"ק דברייתא פליג ור"מ וראב"י וכיון דרבים טובא פליגי עליה לא חיישינן לסתמא ועוד דמשמע דרבא סבר הכי וסתם ספרי כת"ק דברייתא כו' עי"ש שהביא בשם הר"י קורקוס גם תירוץ אחר, אבל לכאורה צריך להבין מדוע לא הקשה הכ"מ על הרמב"ם מהא דמשנת ראב"י קב ונקי אלא ע"ז י"ל דהכ"מ לשיטתו דל"ס את הכלל זה בברייתא כהנ"ל ע"כ לא הי' קשה ליה אלא מהת"ק דמתני' ועל רבינו י"ל דכיון דסובר את הכלל זה גם בברייתא ע"כ לא הי' קשה ליה מהת"ק דמתני' אלא מראב"י, וגם על הכלל הב' של רבינו הנ"ל נראה דחולק הכ"מ דמדכ' בתירוצו הב' וסתם ספרי כת"ק דברייתא נראה דבלאו זה לא הי' פסק כרבא אע"ג שהוא אמורא בתרא וליכא למימר דהכ"מ רצה לתרץ בזה על רבא גופא דהיאך שבק את הסתמא דמתני' דעל רבא גופא באמת הי' סגיא במה דפסק כרבנן דברייתא אע"כ מוכח כמו שכתבנו דגם את הכלל הב' ל"ס הכ"מ אם לא שנאמר דהכ"מ לא כתב אלא לרווחא דמילתא אבל זה דוחק. ועי' ביראים סי' הנ"ל דבתר דהביא את הפלוגתא דברייתא הנ"ל כתב וז"ל וקי"ל כראב"י דמשנתו קב ונקי כו' ואמר רבא כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בבל תאחר כו' עכ"ל ולכאורה צריך להבין כיון דפסק כראב"י היכי הביא את הא דרבא ונ"ל בס"ד דלא הביא את הא דרבא אלא ללמוד מיניה דבכל יום ויום עובר בבל תאחר וא"כ מוכח מהיראים דסובר כרבינו בחדא ופליג עליה בחדא דבהא דהלכה כראב"י אפי' בברייתא סובר כרבינו אבל בהא דהלכה כאמורא בתרא נגד הכלל דהלכה כראב"י ל"ס כוותיה אלא סובר דהכלל דהלכה כראב"י דוחה את הכלל דהלכה כאמורא בתרא וא"כ י"ל דהכ"מ ג"כ סובר דהכלל דהלכה כסתם משנה דוחה את הכלל דהלכה כאמורא בתרא וע"כ כתב הכ"מ בתירוצו הב' דגם הסתם ספרי כהת"ק דברייתא ודו"ק ועי' מה שכתבנו עוד מכלל זה לעיל מל"א נ"ט ומל"ת מ"ד מחודש ב', ומ"ש רבינו וכבר ביארנו בהלכות צדקה בשם ר"ת כו' הרמב"ם הל' מתנות עניים פ"ח הל"א והרא"ש ריש ר"ה והטור יו"ד סי' רנ"ז לא פסקו כהא דר"ת ועי' בב"י שם שהביא כמה שיטות בדעת הר"ת ולענין הלכה עי' בש"ע שם, ומ"ש רבינו אבל חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותם כו' עי' תו' ר"ה דף י' ע"א ד"ה יקריב ובמגלת ספר מל"ת זו מ"ש בזה: