ברית משה, מצות לא עשה שלא:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 331:4
Open in the reader →1שלא (א) לשחוט וכן שלא להעלות קדשים בחוץ כו'. מרבינו ז"ל נראה שלא לשחוט קדשים בחוץ היא המל"ת של"ב ושלא להעלות קדשים בחוץ היא המל"ת של"ג אבל ברמזיו כתב להיפוך וזה באמת טעמא בעי ותו היכי יכול לרמז ברמזיו להיפוך ממ"ש בחיבורו כאן, ונ"ל בס"ד ליישב דהעונש שחוטי חוץ אשר ישחט מחוץ למנחה ואל פתח אוהל מועד לא הביאו ונכרתה כתיב בפ' אחרי פי"ז פ"ג והעונש העלאת חוץ כתיב בפסוק ח' שם ואזהרת העלאת חוץ השמר לך פן תעלה עולותיך כתיב בפ' ראה פי"ב פי"ג ואזהרת שחוטי חוץ ליתא בפי' אלא הגמ' זבחים דף ק"ו ע"א יליף בהיקישא מהעלאת חוץ כמ"ש רבינו ז"ל בחיבורו כאן וגם ברמזיו ועי' במזרחי ז"ל פ' אחרי שם שכ' פלפול גדול בזה, ובמשנה זבחים שם איתא השוחט והמעלה בחוץ חייב חייב על השחיט' וחייב על ההעלאה וכן איתא במשנה ריש כריתות והשוחט ומעלה בחוץ ולכאורה צריך להבין כיון דאזהרת שחוטי חוץ מהעלאת חוץ ילפינן אמאי לא נקט התנא העלאה תחלה וצ"ל כיון דהני משניות מחיוב העונש דברו וכיון דהעונש שחוטי חוץ כתיב ברישא ע"כ נקט התנא ג"כ שחוטי חוץ ברישא, וא"כ י"ל דרבינו בחיבורו כיון דעשה את חיבורו גם לפסק הלכה לא למנין המצות גרידא ע"כ נקט שחיטה ברישא כדאיתא במשנה אבל ברמזיו דלא עשה רק על המנין וכיון דלענין המניין אין מונין את העונש רק את האזהרה וכיון דאזהרת שחוטי חוץ לא ידעינן רק מהעלאת חוץ ע"כ נקט ברמזיו העלאת חוץ תחלה כמובן, וא"כ ק"ל על הרמב"ם ז"ל הל' מעה"ק פי"ח דבהלכה ב' נקט מתחלה את הדין של העלאת חוץ ואח"כ את הדין של שחוטי חוץ וזה דלא כהמשניות הנ"ל בשלמא בסה"מ מל"ת פ"ט צ' שפיר מנה העלאת חוץ תחלה מהטעם שכתבנו אליבא דרבינו ברמזיו אבל בחיבורו דדרכו להלוך אחר המשנה או הגמ' הו"ל למינקט שחוטי חוץ תחלה וצ"ע: