ברית משה, מצות לא עשה שמה:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 345:1
Open in the reader →1שלא (א) להמיר כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת ק"ו היראים סי' שפ"ה החינוך האה"מ מצ' שנ"א הזה"ר מל"ת קל"ד אות נ"ג הפוע"צ מל"ת רט"ו העי"מ מצ' שמ"ז המצה"ש ומהר"ש מצ' שנ"ב הדה"מ שער ב' פק"כ המעיי"ח דף קט"ו ע"א אות ס"א הנר מצוה סי' י' אות נ"ב, ומ"ש רבינו ואם המר ימיר לרבות את היורש ואת האשה כו' כן איתא בתמורה דף ב' ע"ב אלא הגמ' הקשה עוד על זה ותיפוק ליה מדרב יהודא אמר רב דהשוה הכתיב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ומשני איצטריך מד"ת ה"מ עונש דשוה בין ביחיד בין בצבור אבל הכא כיון דעונש שאינו שוה בכל הוא דתנן אין הצבור והשותפין עושין תמורה אשה נמי כי עבדה לא לקיא קמ"ל ועי' ביראים סי' הנ"ל שהביא גם את מסקנת הגמ' וא"כ צריך טעם דמדוע השמיטה רבינו הלא כפי מה שהביא רבינו עדיין נשארה קושיית הגמ' דמדר' יהודא אמר רב נפקא. ובדרך אפשר נ"ל כיון דרש"י הביא שם גם גירסא אחרת בתירוצו של הגמ' הנ"מ לאו שיש בו מעשה וכיון דרבינו לא רצה להכריע בין הגירסות ע"כ השמיט לגמרי את מסקנת הגמ' אבל זה דוחק וצ"ע ועי' בספרי פני משה הל' עכו"ם פ"ב הל"ז מה שכתבנו בשני גירסות הללו:
2ומ"ש רבינו א"ר יוחנן משום ריה"ג כל ל"ת שבתורה עשה מעשה לוקה כו' עי' מה שכתבנו בזה לעיל מל"ת ה' מחודש א' ומל"ת ו' מחודש ה' ומל"ת ט' מחודש ב' ותמצא נחת, ומ"ש רבינו ולא אתי חד עשה ודחי תרי לאוי ועוד כו' גם הרמב"ם הל' תמורה פ"א הל"א הביא את השני טעמים שכ' רבינו ועי' בכ"מ ולח"מ שם ותראה דעדיין צריך תבלין דמדוע כתבו רבינו והרמב"ם את השני טעמים, ונ"ל בס"ד דהתו' בריש תמורה ד"ה וסופג את הארבעים הקשה דאמאי לא תני דלוקה שמונים כיון דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו ותירץ דהתנא לא נחית למנין מלקות ועוד תירץ דלעולם לא לקי אלא ארבעים והנך תרי לאוי צריכי חד בקרבן שלו וחד בשל חבירו וכגון דאמר כל הרוצה להמיר יבא וימיר ועי' בתו' ריש חולין ד"ה וסופג שתפס לעיקר כתירוצו הב' דתמורה והמרש"א בחולין שם כתב על התו' וז"ל ולמאי דאמרינן בפ"ק דתמורה דמ"מ לא הוי לאו שניתק לעשה דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר דהו"ל תרי לאוי וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי אין מקום לקושייתם דאהנך תרי לאוי לא לקי אלא חדא זימנא משום דאי לא הוה אלא חד לאו לא הוה לקי כלל כיון שניתק לעשה וצ"ע עכ"ל וא"כ צ"ל דהתו' בריש חולין וגם בתירוצו הב' דתמורה באמת אזלו לפום הגירסא השני' דרש"י תמורה דף ד' ע"ב דהגמ' משני דמשו"ה לא הוי תמורה לאו הניתק לעשה משום דעשה דתמורה אינה שוה בכל והלאו דמימר הוי שוה בכל וא"כ ממילא ל"ק הצ"ע של המרש"א ואח"כ ראיתי שכבר קדמנו בזה הצאן קדשים בריש תמורה וכתב דהשני תירוצים של התו' דתמורה תליין בהשני גירסות דגמ' דף ד' ע"ב שם ומיישב בזה את הצ"ע של המרש"א עי"ש, וא"כ י"ל דמשו"ה הביאו רבינו והרמב"ם את השני תירוצים משום דהיו מוספקים בהשני גירסות דגמ' דף ד' ע"ב שם וכיון דלפי תירוצו הב' של התו' עדיין לא מיושב בתירוצם הא' של רבינו והרמב"ם דאמאי לא הוי לאו הניתק לעשה ע"כ כתבו גם את תירוצם השני משום דהוי עשה שאינה שוה בכל והלאו שוה בכל ודו"ק ועי' בשאגת ארי' סי' ע"ח וסי' פ"ב, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' תמורה: