ברית משה, מצות לא עשה שמז:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 347:1
Open in the reader →1שלא (א) לשחוט פסח ועדיין חמץ קיים כו'. שני פעמים כתיב בתו' אזהרה זו בפ' משפטים פכ"ג פי"ח כתיב לא תזבח על חמץ דם זבחי ובפ' תשא פל"ד פכ"ה כתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי ורבינו ז"ל נקט את האזהרה דפ' תשא וכן נקטו ז"ל היראים סי' ת"ו [עי"ש שכ' שלא לשחוט את הפסח בי"ד בניסן על החמץ דכתיב בפ' משפטים לא תשחט על חמץ דם זבחי כו' וזה נראה בעליל דממנ"פ יש כאן ט"ם או דמלת משפטים ט"ס וצ"ל תשא או דמלת תשחוט ט"ס וצ"ל תזבח] הזה"ר מל"ת ק"ז אות מ"ג הדבר המלך שער ב' פרק קכ"ט המהר"ם שיק מצ' פ"ט אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת קט"ו נקט את האזהרה דפ' משפטים ועל האזהרה דפ' תשא כתב שנכפלה וגם בחיבורו הל' ק"פ פ"א הל"ה וברמזי מצות דריש הפרק שם נקט ג"כ כן [אלא ברמזיו דריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת קט"ו נקט את האזהרה דפ' תשא ושינוי זו באמת צריך טעם] וכן נקטו ז"ל החינוך האה"מ המצה"ש מצ' פ"ט העי"מ מצ' צ' הפוע"צ מל"ת נ"ג המעיי"ח דף ל"ד ע"א אות נ"א וא"כ לכאורה צריך טעם דמדוע נקטו רבינו ודכוותיה את האזהרה דפ' תשא שהיא מאוחרת. ונ"ל בס"ד ליתן טעם לשבח דבפסחים דף ה' ע"א איתא רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים אלמא דגם רבא נקט את האזהרה דפ' תשא וכן נקט הגמ' בדף ס"ג ע"ב שם וע"כ כתב רש"י במשנה דעמוד א' שם השוחנו את הפסח על החמץ עובר בל"ת וז"ל דלא תשחט על חמץ וגו' עי"ש ותבין, אלא זה גופא לכאורה טעמא בעי דמדוע לא נקט הגמ' את האזהרה דפ' משפטים שהיא קודמת אבל כבר עמד הצל"ח בדף ה' שם על זה ותירץ שני תירוצים ותוכן דבריו דלפי תירוצו הא' לא יליף ר' יהודא אזהרת שוחט פסח על חמץ אלא מהפסוק דפ' תשא וכיון דהשקלא וטריא של הגמ' דדף ה' גם אליבא דר יהודא אזלא ע"כ נקט רבא את האזהרה דפ' תשא אבל לפי תירוצו הב' לכ"ע אזהרה דפ' משפטים עיקר עי"ש וא"כ י"ל דרבינו ודכוותיה סברו כתירוצו הא' של הצל"ח וע"כ נקטו את האזהרה דפ' תשא כיון שהיא אזהרה לפ"ע גם לר' יאודא אבל הרמב"ם ודכוותיה סברו כתירוצו הב' של הצל"ח וע"כ נקטו את הפסוק דפ' משפטים כמובן וגם לפי מה שתירץ על קושיית הצל"ח המהר"ם שיק סי' הנ"ל ג"כ מיושבים רבינו ודכוותיה שפיר עי"ש ותבין, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הלכה הנ"ל: