ברית משה, מצות לא עשה לו:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 36:2
Open in the reader →1ורש"י (ב) פירש כו'. בסנהדרין ס"ה ע"א אי' במתניתין בעל אוב כו' והנשאל בהם באזהרה [מה שהניח בצ"ע התי"ט שם דמדוע איתא והנשאל בלשון נפעל עי' במהר"ל ובתוספות חדשים שם] פירש"י וז"ל דאל תפנו אל האובות ואזהרה דמכשפות גופיה מלא ימצא בך וגו' וחובר חבר ושואל אוב וידעוני עכ"ל והתוס' ד"ה והנשאל הקשה ע"ז וז"ל וקשה דאי אל תפנו אזהרה לנשאל א"כ יהא בו כרת דכתיב בפ' קדושים והנפש אשר תפנה וגו' והכרתי אותה וי"ל איפכא דאזהרה לנשאל מלא ימצא בך דכתיב בקרא בתריה שואל אוב וידעוני עכ"ל ועי' במהר"ל שם שמפרש היטב את פלוגתתם אלמא דגם התוס' הקשה על רש"י את קושיות רבינו וגם הסמ"ק ז"ל סי' ק"כ כתב בשם יש מפרש מ"ש רש"י והקשה ג"כ את קושיות התוס' ומחמת קושיא זו לא סברו כרש"י, אבל לכאורה ק"ל עליהם מה הקשו על רש"י דילמא סובר רש"י כהיראים סי' פ' דשואל אוב באמת חייב כרת אע"ג שנראה מרש"י בפי' שחולק עמ"ש היראים שם דאל תפנו אל האובות אזהרה על תרתי על אוב וידעוני וגם על השואל בהם ורש"י סובר דלכל אחד אית להו אזהרה בפ"ע אבל בזה דגם השואל חייב כרת כיון דל"כ רש"י בפי' דלס"כ מנא להו להקשות על רש"י דילמא באמת סובר בזה כהיראים:
2נ"ל בס"ד בכוונת קושיתם דהגמ' שם הקשה על המתניתין מ"ש הכא דקתני בעל אוב וידעוני ומ"ש גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייריה לידעוני ומשני ר' יוחנן הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו פירש"י וז"ל בלאו דאל תפנו אל האובות כו' [מה שקשה על רש"י זו דסותר את דבריו עם מ"ש במתניתין שם מזה אדבר לקמן בס"ד] ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה עיי"ש הסוגי' היטב, וא"כ י"ל דהכי הקשו על רש"י דאי כדבריו א"כ יהא שואל בכרת ואי"ל דאין ה"נ דרש"י סובר כהיראים כיון דאז נשאר קושיות הגמרא דאמאי לא חשיב התנא במתניתין דכריתות גם הנשאל בהם דחייב כרת דע"ז ל"ל תירוצו של ר"י דבלאו אחד נאמרו כיון דרש"י באמת סובר דלא בלאו אחד נאמרו דאזהרה לאוב וידעוני סובר מלא ימצא בך וגו' ואזהרה לנשאל בהם מואל תפנו וגו' דבשלמא היראים שפיר סובר דהנשאל בהם חייב כרת כיון דסובר דחד אזהרה לשואל עם אוב וידעוני א"כ ממילא ל"ק לדבריו קושיות הגמ' משום די"ל כמו שתי' ר' יוחנן אבל על רש"י כשנאמר דסובר כהיראים הי' קשה קושיות הגמרא אעכצ"ל דרש"י באמת סובר דהנשאל בהם אינו חייב כרת וע"כ הקשו על רש"י שפיר ודו"ק. ועוד קושיא אחת קשה על רש"י דבמשנה שם כתב דאזהרה להנשאל בהם אל תפנו וגו' ובגמ' שם על הא דר"י כתב דאל תפנו אזהרה על אוב וידעוני וכבר עמד המרש"א ז"ל שם ע"ז וכתב דרש"י גופא בגמ' חזר בו אבל בחזרה זו באמת אינו שוה לי כיון דסוף סוף קשה דמדוע כתב במשנה דבר שחזר בו תיכף בגמרא, ותו ק"ל דבמשנה דריש כריתות כתב רש"י כמ"ש בגמ' דסנהדרין וכ"כ בפרשת קדושים אל תפנו אל האובות אזהרה לבעל אוב וידעוני עי' במזרחי שם וא"כ מה הכריח את רש"י לומר במשנה דסנהדרין לא כמ"ש במשנה דכריתות ובפירושו עה"ת ומה הכריח אותו לחזור תיכף בגמ' לומר על הא דר' יוחנן כמ"ש במשנה דכריתות ובפירושו עה"ת, ועוד ק"ל דבירושלמי סנהדרין פ"ז סוף הל' י' איתא אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות כרת מנין והנפש אשר תפנה אל האובות כו' והנשאל בהן באזהרה ודורש אל המתים פי' הפ"מ ודורש אל המתים סיומא דקרא דאזהרה לנשאל היא לא ימצא בך וגו', נראה בפי' מהירושלמי דלא כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין [ובאמת מהירושלמי זו ק"ל גם על היראים הנ"ל דנראה בפי' דלאו חד אזהרה אית להו לשואל עם אוב וידעוני וצ"ע] וגם בספרא פ' קדושים פ' י' איתא והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם למה נאמר לפי שהוא אומר איש או אשה כי יהי' בהם אוב או ידעוני וגו' עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל אל תפנו אל האובות ואל הידעונים עונש ואזהרה שמענו כרת לא שמענו ת"ל והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים עכ"ל [ועי' בתי"ט סנהדרין שם שכ' עמ"ש הכ"מ שכן הוא בת"כ וחפשתי ולא מצאתי וכפי מה שהעתקנו את הספרא נר' בפי' כמ"ש הכ"מ וגם הרמב"ם בסה"מ מל"ת ט' העתיק את לשון הספרא כן אבל אח"כ ראיתי בקובץ פ"ו מהל' עכו"ם שכ' שבת"כ ישנים לא נמצא זה וא"כ י"ל דגם להתי"ט היה ת"כ זה אבל מדוע לא חיפש מ"ש הסה"מ בשם ת"כ וצ"ע] וא"כ גם מהספרא קשה על רש"י דמשנה דסנהדרין: