ברית משה, מצות לא עשה לו:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 36:3
Open in the reader →1אבל נ"ל בס"ד ליישב את רש"י דבעירובין י"ז ע"ב איתא דתני ר' חייא לוקין על ערובי תחומין דבר תורה מתקיף לה ר' יונתן וכי לוקין על לאו שבאל [וזה ל"ק הא קיי"ל בעירובין צ"ו ע"א ובשאר דוכתין בש"ס דהשמר פן ואל אינו אלא ל"ת שכבר תירץ הכ"מ סי' י' אות ג' דהוה ס"ד דאע"ג דחשוב ל"ת מ"מ אפשר דאין לוקין עליו כמו בלאו הבא מכלל עשה וכ"כ הסד"מ הלכות עכו"ם פ"ב הלכ' ג'] מתקיף ראב"י אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ה"נ דלא לקי ומשני הגמ' עי"ש, חזינן מגמרא זו בפי' דאל תפנו אזהרה גם על שואל אוב דאי לא הוי אזהרה אלא על אוב עצמו א"כ היכי קאמר הגמ' דלוקין הא אוב עצמו חייב סקילה אעכ"מ מגמרא זו כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין הנ"ל. וא"כ לכאורה ק"ל על התוס' דסנהדרין הנ"ל דמה הקשה על רש"י הלא מגמ' דעירובין מוכח כוותיה אלא על הגמ' גופא הו"ל להתוס' להקשות וגם ראיתי אח"כ במעיי"ח ז"ל דף י"ז ע"א סוף אות מ"ז בד"ה בסוגי' דעירובין שג"כ דיבר קצת מזה, ותו ק"ל על התוס' הלא מתוס' דעירובין גופא שם ד"ה אל תפנו מוכח דסובר כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין וא"כ אמאי לא הקשה התוס' בסנהדרין על התוס' דעירובין גופא כמו שהקשה על רש"י אלא ע"ז י"ל דעל התוס' דעירובין מש"ה לא הק' משום די"ל דסובר כהיראים הנ"ל דשואל אוב חייב כרת וגם בזה סובר כהיראים דאל תפנו הוי אזהרה על שניהם וא"כ ממילא ל"ק על תוס' דעירובין גם קושיתינו הנ"ל דמדוע לא חשב התנא דמשנה דכריתות גם שואל אוב משום די"ל כתירוצו של ר' יוחנן דסנהדרין הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו אלא על רש"י הקשה שפיר כיון דסובר דלשואל ואוב יש לכל אחד אזהרה בפ"ע כהנ"ל, וגם מה מאד יש ליישב בזה מה שיש לדקדק בתוס' דסנהדרין דמדוע הביא כלל א"ז דאזהרה על אוב סובר רש"י מלא ימצא בך וגו' הא מזה ליכא שום קושיא על רש"י ולא היה לו להביא רק מ"ש רש"י דאל תפנו אזהרה לשואל אוב ורבינו באמת לא הביא רק את זה אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר כיון דבאמת כל קושיות התוס' לא הי' רק משום דסובר רש"י דלאוב יש אזהרה אחרת וע"כ ל"ל דסובר כהיראים אבל על תוס' דעירובין באמת י"ל דסובר לגמרי כהיראים וע"כ לא דיבר התוס' דסנהדרין מתוס' דעירובין כלום כמובן וא"כ הקושיא השני' הנ"ל ל"ק על התוס' אבל הקושיא הראשונה הנ"ל דמהסוגי' דעירובין מוכח בפירוש כמ"ש רש"י עדיין בתקפה עומדת, וצ"ל דהתוס' דסנהדרין באמת סובר הגירסא בסוגיא דעירובין כהגירסא שכ' הרמב"ם בסה"מ מל"ת י' דראב"י הקשה מאל תפנו אל האלילים ולא מאל תפנו אל האובות וגם הזוהר הרקיע ז"ל מל"ת קפ"א אות ס"ז הסכים לגירסא זו כיון דבאל תפנו אל האובות ליכא מלקות אלא סקילה והדד"ח במל"ת י"ד כתב ליישב הגירסא שלפנינו דסובר כרש"י במשנה דסנהדרין הנ"ל דאל תפנו אזהרה לנשאל, וא"כ לפי"ז כיון דהתוס' בסנהדרין סובר דאל תפנו אזהרה לאוב ולא לנשאל עכ"מ דסובר כגירסת הסה"מ בגמ' דעירובין וע"כ הקשה על רש"י שפיר וא"כ ממילא מוכח דגם לרבינו והסמ"ק הי' הגירסא בגמ' דעירובין כן דאל"כ גם עליהם קשה קושיתינו הנ"ל דמה הקשו על רש"י כמובן. ועי' ירושלמי עירובין פ"ג הל' ד' ופסחים פ"ו הלכה א' שאיתא ג"כ הפלפול אי לוקין על לאו שבאל והקשה מאל תאכלו ממנו נא ולכאו' מדוע לא הקשה מהפסוק שהביא הגמ' דעירובין אבל בהנ"ל י"ל דהירושלמי לשיטתו דאל תפנו אזהרה על אוב וידעוני כהנ"ל מחודש ב' ע"כ לא יכול להקשות מאל תפנו כיון דחייב סקילה ולית בי' מלקות, ומהפסוק של גירסת הסה"מ אל תפנו אל האלילים לא הקשה כיון דלת"ק דספרא הפשט אל תפנו לעבדם ולא כמו שסובר ר' יהודא אל תפנו לראותם כהנ"ל מל"ת י"ד מחודש ח' וא"כ הוי לת"ק לאו הניתן למיתה ולא למלקות וכיון דהירושלמי רצה להביא פסוק במלת אל דלכ"ע לוקין עליו ע"כ הביא את הפסוק אל תאכלו ממנו נא כמובן וא"ז דמדוע לא הביא הגמ' דילן אל תאכלו וגו' באמת צ"ע, עכ"פ זה יצא לנו מהנ"ל אי אל תפנו אל האובות אזהרה לשואל אוב או אזהרה לאוב עצמו תליא בשני גירסות הגמרא דעירובין הנ"ל ודו"ק: