ברית משה, מצות לא עשה מה:ח
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 45:8
Open in the reader →1אבל (ז) נרות של שעוה כו'. בע"ז דף נ' ע"א איתא בי ינאי מלכא חרוב אתו נכרים אוקימו ביה מרקוליס אתו נכרים אחריני דלא פלחי, למרקוליס שקלינהו וחיפו בהן דרכים וסטראות איכא רבנן דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי כו' ומפרש הגמ' טעמא דפרשי כיון דתקרובת ע"ז הוא ולתקרובת אין לה בטילה עולמית ודלא פרשי סברו דדוקא תקרובת כעין פנים זביחה קיטור וניסוך וכל העולים על המזבח נקרא תקרובת ואין לה ביטול אבל אבנים של מרקוליס לא נקראו תקרובת וע"כ מועיל הביטול והתוספת שם ד"ה בעינן הוכיח מסוגי' זו את הא דינא דנרות שכ' רבינו וכ"כ הרא"ש שם אלא הם סברו דלנוי ותשמישי ע"ז המכירה או הנתינה או משכנה לא הוי ביטול כמו בע"ז עצמה לחכמים דמתניתין דע"ז דף נ"ג דהלכתא כוותייהו ובהני נרות סברו דהביטול היא מה שכבה הכומר וכ"ס המרדכי בע"ז שם והאשכול פ' כל הצלמים סי' נ"ג וכן נר' מהסמ"ק סי' ס"ח, אבל הר"ן בע"ז שם סובר דדוקא בע"ז עצמה המכירה או נתינה או משכנה לא הוי ביטול אבל בנוי ותשמישי ע"ז הוי ביטול עי"ש שכ' ב' טעמים לזה וגם הר' יונה ס"כ מובא בטור יו"ד סימן קל"ט וכ"כ הדד"ח בשם הרמב"ן וכן נר' מהיראים סי' ס"ט מדלא דיבר מביטול דכיבוי, נמצא לפי שיטתם דאפילו אם לא כבה הכומר אלא מכר או נתן או משכנה לישראל ג"כ מותר, וממילא לפי"ז אי סובר רבינו כשי' התוס' ודכוותייהו אז צריך לגרוס ברבינו תחת שכ' אם משכנה אם משכיבן אבל אי סובר כשי' הר"ן ודכותיה אז הגירסא שלפנינו ברבינו אם משכנה יפה ובהגה שאצל רבינו כתב וז"ל עי' בתוס' ותמצא אם משכיבן כו' ואפשר דמש"ה לא צוה לחליטין לגרוס ברבינו כן אלא צוה לעי' בתוס' משום דג"כ היה מסופק בדעת רבינו כמי שכתבנו וגם הדד"ח מסופק כן, ולדינא מהש"ע סי' הנ"ל ס"ט נראה דפסק המחבר כשיטת התוס' ודכותיהו מדכ' שכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן ובסעיף י"ב שם הביא שני דעות בזה והש"ך שם ס"ק ז' הניח א"ז בצ"ע אבל המקור מים חיים אצל הש"ע מיישב בטוב טעם והרמ"א שם סי' קמ"ו פסק כהר"ן ודכוותי' ועי' בט"ז שם ס"ק ח' מה שמפלפל עליו אבל זה מוכח עכ"פ דאם כבה הכומר ואח"כ מכרה או משכנה לכ"ע מותר, אבל לנר מצוה פסק המחבר שם סי' קל"ט ובאו"ח סי' קנ"ד שאסור וגם המרש"ל בביאורו כאן פ"כ והש"ך יו"ד שם ס"ק ח' כתב דאפילו ללמוד בהן אסור ונ"ל שיפה ליזהר שלא נלמוד אצל נר שהי' דולק בבית הכסא דבגמרא שבת י' ע"ב איתא שאני בית הכסא דמאוס ועי' בתוס' שם וגם נ"ל ליזהר שלא ליקח נר של מצוה או שלומד אצלו לבית הכסא דאפילו למצוה קלה אמרינן שאסור דמעלין בקודש ולא מורידין מכ"ש שלא יקח לבית הכסא ועי' מג"א סי' קמ"ד ס"ק כ' ומהר"ם שיק או"ח סי' ס"ז וס"ח: ומ"ש רבינו לפני אידיהם של עכו"ם ג' ימים כו' עוד יש היתר במקום שצריך להחניפו כו' כל זה מסוגי' דריש ע"ז ובהא דאסור לשאת ולתת עמהם שכ' רבינו במקח וממכר כ"כ גם רש"י ועי' בתוס' שם ד"ה אסור מ"ש בשם הר"ת והב"י יו"ד סי' קמ"ח הביא עוד כמה פירושים בזה וכל היתירים שכ' רבינו בשם הרשב"ם מובא גם בהגמ"יי הלכות עכו"ם פ"ו וחילוק קצת ראיתי ביניהם רבינו כתב ניטל בטי"ת והגמ"יי כתב בתי"ו ועי' ש"ע סי' הנ"ל לדינא לבזמה"ז: