ברית משה, מצות לא עשה נג:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 53:2
Open in the reader →1אבל אח"כ ראיתי שכבר דיברו קצת מזה הראשונים וגם האחרונים ז"ל דהר"ן בחידושיו בסנהדרין שם כתב וז"ל ודאי אי פליגי רבנן עליה דר"ע הלכה כרבנן וחושב עתים ושעות מותר אבל איכא למימר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפי"א מהל' ע"ז ונדרוש מעונן מלשון עינים ומלשון עונה עכ"ל והכ"מ מתרץ שני תירוצים ובכולהו מתרץ דלא פליגי אלא בתירוץ ראשון סובר שר"ע לאוסופי על החכמים אתא ובתירוץ שני סובר דחכמים לאוסופי על ר"ע אתו והמרכבת המשנה ספרדי בהל' עכו"ם שם תמה על תירוצו השני של הכ"מ דאיך אפשר שחכמים לאוסופי אדר"ע אתו הלא ר"ע אדברי חכמים קאי ואח"כ הביא את רש"י דפ' שופטים הנ"ל שהביא מתחלה את הא דר"ע ואח"כ את הא דחכמים וצ"ל שכך היתה גירסתו בברייתא ולפי גירסא זו שפיר י"ל תירוצו השני של הכ"מ עכת"ד וממילא לפי דבריו י"ל דמש"ה כתב הכ"מ את השני תירוצים שהי' מסופק בהרמב"ם דאיזה גירסא הי' לו בהברייתא כמובן, ובנר מצוה סי' י' אות י"ד ראיתי שהביא בשס בארות המים שג"כ תמה על תירוצו השני של הכ"מ דאיך אפשר דחכמים לאוסופי אדר"ע אתו הא החכמים אדברי ר"ש קיימו ולא אדברי ר"ע שהוא בסוף ותירץ שכ' את תירוצו השני לפום גירסת הספרי פ' שופטים שמהפך הבריי' וכתב את החכמים לבסוף עכת"ד ולפי"ז י"ל דלכ"ע היתה הגירסא בברייתא דגמ' כמו שהיא לפנינו אלא רש"י בפי' שופטים כתב לפום גירסת הספרי והכ"מ כיון שרצה לתרץ את הרמב"ם גם לפי גירסת הספרי ע"כ כתב את תירוצו השני אבל באמת לפום הברייתא דגמרא והספרא הנ"ל צריך לתרץ כתירוצו הראשון של הכ"מ. אבל לכאורה צ"ל דמדוע לא מתרץ הכ"מ כמ"ש הר"ן הנ"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ולמה לו לדבר מהוספה כלל וי"ל משום דקשה לו על תירוצו של הר"ן דמדוע לא נאמר דגם ר"ש או לפי גירסת הספרא ר' ישמעאל לא פליג עם החכמים אלא מר אמר חדא ומא"ח כמו שאמרינן אליבא דר"ע וחכמים ואי"ל דאה"נ דא"כ אמאי לא הביא הרמב"ם גם את הא דר"ש אבל לפי תירוצו של הכ"מ ל"ק מידי כיון די"ל דדוקא על חכמים ור"ע שייך למימר דלא פליגי אלא לאוסופי אתו כיון דחכמים דרשו מעונן מלשון עין אתא ר"ע להוסיף לדרוש מעונן מלשון עונה אבל לר"ש ל"ל כן כיון דג"כ דריש מעונן מלשון עין כהנ"ל בשם הר"ש משאנץ וכ"כ היד רמ"ה בסנהדרין שם דבין לר"ש ובין לרבנן דרשו מעונן מלשון עין אעכצ"ל דפליגי ומשום דהלכה כחכמים לא הביא הרמב"ם את הא דר"ש כמובן:
2וממילא לפי הנחה זו י"ל שרבינו גכ"ס כתירוצו הראשון של הכ"מ וע"כ פסק כתרווייהו אלא שלא יהא קשה דאי באמת לא פליגי מדוע ליתא בברייתא אמר ר"ע מדוע איתא ר"ע אומר הן אמת שהתי"ט בסנהדרין פ"ז מי"א כתב וז"ל ולישנא דר"ע אומר לא קשיא דטובא איכא כוותיה דלא פליגי וכמ"ש בפ"ג מ"ו ממס' ביכורים עכ"ל אבל לרבינו י"ל דלא ניחא ליה תירוץ זה אלא הי' לו תירוץ אחר דכיון דבספרא הנ"ל מובא מתחלה הא דחכמים ואח"כ הא דר"ש [או ר' ישמעאל לפי גירסת הספרא] ואח"כ הא דר"ע ולפי גירסת הספרא באמת שפיר איתא ר"ע אומר כיון דקאי על ר"ש דפליג עליה אבל על החכמים באמת י"ל דלא פליג ר"ע וכיון דבספרא איתא טעם לשבח דמדוע איתא ר"ע אומר ממילא גם בברייתא דגמר' י"ל דג"כ משום ר"ש איתא ר"ע אומר אע"ג דקאי לעילא ולעילא מיניה או י"ל דברייתא לישנא דספרא נקטה ומשום דרבינו רצה לרמז את התירוץ זה ע"כ כתב תניא בת"כ ואת הא דר"ע משו"ה הביא מברייתא דגמרא ולא מספרא כיון דרבינו דיבר מאצטגנינות שיאמרו יום פלוני רע יום פלוני טוב ולשון זה ליתא בת"כ אלא בברייתא דגמ' ע"כ הביא משם ודו"ק: