ברית משה, מצות לא עשה נג:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 53:3
Open in the reader →1או י"ל דמשו"ה הביא את הת"כ כיון דבברייתא דגמ' איתא ת"ר מעונן כו' א"כ קאי הברייתא על מעונן דפ' שופטים לא ימצא בך מעונן ומנחש ומכשף וא"כ הי' יכלינן למימר דלא משום דדרשו חכמים מעונן מלשון עין סברו דמעונן זה האוחז את העינים אלא טעמם משום דכתיב מעונן אצל מכשף והוי גם מעונן ענין כישוף ע"כ דרשו כן אבל לא תעוננו דכתיב בפ' קדושים גם לחכמים לא הוי אחיזת עינים אלא גם הם דרשו כר"ע מלשון עונה וא"כ הי' מקום לטעות דלחכמים לא תעוננו ומעונן שתי אזהרות הם לא תעוננו הזהיר שלא לחשוב עתים ושעות ומעונן הזהיר שלא לאחוז את העינים וכדי שלא נטעה לומר כן הביא רבינו את הספרא שהביא את החכמים ור"ע על לא תעוננו וה"ק רבינו תניא בת"כ לא תעוננו אלו אוחזי העינים כלומר הא דגם לא תעוננו הזהיר על אוחזי עינים את זה תניא בת"כ וגם בב"י יו"ד סי' קע"ט שהביא ג"כ את הספרא ואת הבריי' דגמ' י"ל דג"כ משום כוונה זו שכתבנו הביא כן כמובן, וממילא יש ליישב בס"ד גם את רש"י הנ"ל מחודש א' דקושיא הראשונה דהיכי סתם בפ' קדושים כר"ע ל"ק כיון דחכמים ור"ע לא פליגי כהנ"ל ועל הקושיא השניה י"ל דרש"י סובר דבפשטות הקרא גם החכמים סברו כר"ע מעונן מלשון עונה אלא הוסיפו על ר"ע אחיזת עינים כיון דכתיב מעונן אצל מכשף וע"כ בפי קדושים דקאי על פשטות הקרא מפרש כר"ע אלא משום דרצה לגלות דסובר כתירוצו השני של הכ"מ הנ"ל דחכמים הוסיפו אדר"ע וא"ז לא יכלינן למימר רק לגירסת הספרי כהנ"ל בשם בארות המים ע"כ הביא בפ' שופטים את דברי שניהם וכפי הגירסא של הספרי ודו"ק:
2והטור סי' הנ"ל הביא ג"כ להלכה כחכמים ור"ע אבל לכאורה ק"ל עליו דהרא"ש בסנהדרין שם הביא את הבריי' דמעונן כצורתא ובקיצור פסקי הרא"ש שם איתא וז"ל מעונן זה המעביר שבעת מיני שכבת זרע על עיניו לעשות כישוף או האוחז עינים או המדקדק בשעות לומר היום יפה לצאת מחר יפה ליקח עכ"ל ומדהביא הטור בק"פ מרא"ש גם את הא דר"ש להלכה עכצ"ל דסובר בדעת הרא"ש דר"ש וחכמים ג"כ לא פליגי וכמו שכתבנו די"ל כן לפום תירוצו של הר"ן הנ"ל מחודש ב' וגם צ"ל דלמד לומר כן בדעת הרא"ש כיון שהביא גם את הא דר"ש וא"כ לפי"ז מדוע לא הביא הטור להלכ' גם את הא דר"ש ואפשר דלהלכה סובר הטור כרבינו והרמב"ם שהם רבים ופסקו בפי' דלא כר"ש, ועי' ברי"ף ז"ל סוף פ"ז דסנהדרין שלא הביא את הא דמעונן ועלה ברעיוני די"ל דסובר דרבנן ור"ע פליגי ופסק כר"ע כיון דל"ס הפשט במשנה דסנהדרין ס"ז ע"א האוחז את העינים פטור כמו שמפרש רבינו כאן אלא סובר דפטור מה"ת לגמרי כמו גבי פטורי דשבת וכמ"ש אביי שם עמוד ב' הלכות כשפים כהלכות שבת וא"כ מוכח מסתמא דמתניתין דלא כרבנן ע"כ פסק כר"ע וגם את זה סובר דמה שאי' בברייתא שם ס"ו ע"א לא תנחשו ולא תעוננו כגון אלו המנחשים בחולדה בעופות בכוכבים פירושא דכוכבים שמחשב באצטגנינות העתים היפים או רעים לצאת וממילא לפי"ז גם מברייתא זו מוכח כר"ע וכיון שהביא סוף פ"ז דסנהדרין את הברייתא זו ע"כ לא הביא תו את הברייתא דמעונן כיון דמכוכבים דברייתא זו נשמע הדין של מעונן דר"ע, אבל אח"כ ראיתי דאאל"כ כיון דלהרי"ף לא היה הגירסא בברייתא דכוכבים גם לא תעוננו רק לא תנחשו וא"כ נשארה הקושיא על הרי"ף דמדוע השמיט מעונן וצ"ע: