ברית משה, מצות לא עשה נה:א

1שלא (א) לכשף כו'. המשך לשון רבינו שכ' ז"ל והוא שעושה מעשה שנאמר מכשפה וגו' קשה ההבנה דהיאך למד ממכשפה לא תחי' דבעינן שיעשה מעשה אעכצ"ל דשנא' מכשפה לא תחיה שכ' רבינו קאי על חייב סקילה שכ' לעיל מיניה וא"כ הול"ל חייב סקילה שנא' מכשפה וגו' והוא שעושה מעשה, וגם מ"ש אח"כ דבר הכתוב בהווה וה"ה למכשף ובפד"מ דורש כו' ע"ז ג"כ קשה דתיכף בתר והמכשף חייב סקילה היה לו להביא את דרשה דר"ע אלא את זה ראיתי אח"כ בדינא דחיי ז"ל שמיישבו עי"ש אלא הקושיא הראשונה קשה. ונ"ל בס"ד בכוונת המשך לשון רבינו כך דבסנהדרין ס"ז ע"א איתא במשנה המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העינים פרש"י ז"ל העושה מעשה ממש בסקילה ולא האוחז את העינים מראה לבריות כאלו הוא עושה ואינו עושה כלום, ר"ע אומר משום ר' יהושע שנים לוקטין קישואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור פרש"י העושה מעשה שהיה כאן שדה קשואין ולקטה ממש בכשפים חייב האוחז את העינים מראה לנו כאלו התקבצו כולם במקום אחד והקישואין לא זזין ממקומן פטור עכ"ל מוכח מכאן דאחיזת עינים בכלל מכשף דאל"כ היאך קאמרה המתניתין ולא האוחז את העינים מה שייכות יש לזה עם כישוף וכן מוכח ממ"ש אביי עמוד ב' שם הלכות כשפים כהלכות שבת יש מהן בסקילה ויש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה העושה מעשה בסקילה האוחז את העינים פטור אבל אסור מותר לכתחלה כדרב חנינא ורב אושעיא כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה ומדכלל אביי האוחז את העינים בהלכות כשפים עכ"מ כמו שכתבנו, אבל לכאורה קשה היאך כלל אביי את הא דעסקי בהלכות יצירה בהלכות כשפים הלא הא דהלכות יצירה ע"י שמות הקדושים הי' כמ"ש רש"י וזה שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא עולם ואין כאן משום מכשפות דמעשה הקב"ה הן ע"י שם קדושה שלו הוא עכ"ל בשלמא לר' ירוחם ז"ל ח"ה נתיב י"ב שכ' וז"ל ויש מהן מותר כי הא דאמרינן דהוו עסקי כל מעלי שבתא בספר יצירה ועבדו להו עיגלא תילתא ואכלו ליה פי' וזהו מעשה שדים עכ"ל וכיון דמעשה שדים הי' שפיר כללה אביי בהלכות כשפים אף דמעשה כשפים לחוד ומעשה שדים לחוד כמ"ש הגמרא שם י"ל דבשם כישוף נכלל הכל כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' שופטים אבל לפמ"ש הב"י יו"ד סי' קע"ט שר' ירוחם גכ"ס כרש"י אלא כוונתו לומר דמעש' שדים שרי כי היכי דשרי ע"י ספר יצירה א"כ קשה היאך כלל אביי את הא דר' חנינא ור' אושעיא בהלכות כשפים, אבל אח"כ ראיתי שהמרש"א ז"ל בח"א שם מיישב א"ז דלא קרא בכלל הלכות כשפים אלא לפי הדמיון עי"ש וממילא לפי"ז הי' מקום לומר שגם אחיזת עינים לא הוי כישוף ולא כלל אביי בהלכות כשפים אלא לפי הדמיון כמ"ש המרש"א על הא דהלכות יצירה אבל כבר כתב המרש"ל מובא בתשובת הרמ"א סי' ס"ז שרבינו והרמב"ם סברו דכל אחיזת עינים ע"י כישוף הוא וגם הרמ"א וכל הפוסקים שהביא שם מודים לזה להמרש"ל אלא חולקים עמ"ש שגם הרמב"ם סובר כרבינו דליכא אלא חד מין אחיזת עינים וסברו דלהרמב"ם יש שני מיני אחיזת עינים אבל בזה דאחיזת עינים בכלל כישוף ליכא פלוגתא ביניהם עי"ש וגם הב"ח סי' הנ"ל כתב דלרבינו כל מין אחיזת ענים ע"י כישוף אלא הרמב"ם סובר דיש גם מין שאינו ע"י כישוף אבל א"ז גם הב"ח מודה דאחיזת עינים דמתניתין הנ"ל גם להרמב"ם ע"י כישוף עי"ש:

2וע"כ נ"ל בס"ד להעדיף על תירוצו השני של הנ"מ דלתנא דמתניתין הי' קשה כיון דאחיזת עינים ג"כ כישוף הוא ונכלל בלאו דלא ימצא בך מכשף א"כ ל"ל הלאו דלא תעוננו על אחיזת עינים כדאיתא בברייתא דסנהדרין ס"ה ע"ב אעכצ"ל כיון דכתיב מכשפה לא תחי' דגמרינן מיניה חיוב סקילה על כישוף והתורה רצ' לגלות דעל אחיזת עינים אינו חייב סקילה ע"כ כתיב לא תעוננו ללאו על אחיזת עינים לגלות דאף דאחיזת עינים נכלל בלאו דלא ימצא בך מכשף אבל בכלל מכשפה לא תחי' שיהא חייב סקילה לא הוי דא' הוי בכלל מכשפה לא תחי' א"כ ל"ל לא תעוננו ללאו תיפוק ליה דחייב מיתה אע"כ מדכתיב לא תעוננו וגם כתיב מכשפה לא תחיה מוכח מזה דהתורה מגלה לן דאף דלא בעינן במיתה מעשה גמור אבל עכ"פ מעשה זוטא כמו דיבור בעינן ומשום דאחיזת עינים לא הוי אפי' כדיבור ע"כ אינו חייב מיתה וע"כ קאמרה המתניתין שפיר המכשף העושה מעשה חייב כוונתה מעשה זוטא כמו דיבור כמ"ש הנ"מ ועל אחיזת עינים פטור כיון דלא הוי אפי' מעשה זוטא כמו דיבור, וממילא לפי"ז מוכח ממכשפה לא תחיה דבעינן בחיוב מיתה עכ"פ מעשה כמו דיבור וא"כ י"ל דלזה כיוון רבינו במ"ש והמכשף חייב סקילה והוא שעושה מעשה שנא' מכשפה לא תחיה [דא"ז עכצ"ל דמ"ש רבינו והוא שעושה מעשה כוונתו מעשה זוטא כמו דיבור כמ"ש הנ"מ בהרמב"ם דאל"כ קשה על רבינו קושיתינו הנ"ל] כוונתו דא"ז דבעינן בחיוב מיתה מעשה זוטא עכ"פ כמו דיבור ילפינן ממכשפה לא תחיה כמו שכתבנו ודו"ק. ומה מאד יש ליישב בס"ד בזה מ"ש המר"ם שיק מצוה תקי"א שמקשי' על המשנה זו דמה נ"מ בין ת"ק לר"ע וגם התי"ט במשנה שם דיבר מזה עי"ש אבל בהנ"ל י"ל דלעולם ליכא שום נ"מ ביניהם וכמו שבאמת מסיק גם התי"ט אלא המתניתין משו"ה הביאה את הא דר"ע כיון דבבריי' דדף ס"ה ע"ב שם איתא דר"ע סובר דמעונן זה המחשב עתים ושעות כו' וא"כ ה"א דר"ע חולק על הרבנן דברייתא שם ול"ס דלאו דלא תעננו קאי על אחיזת עינים וכשבאמת סובר כן אז הוה יכלינן למימר דסובר דגם על אחיזת עינים חייב סקילה כקושיתינו הנ"ל כיון דל"ל לדידי' כתירוצינו הנ"ל וכדי שלא נטעה לומר כן ע"כ הביא המתניתין את הא דר"ע לאשמעינן דר"ע גכ"ס דעל אחיזת עינים פטור ובאמת הטעם הוא משום דר"ע לא חולק על הרבנן דברייתא דלא תעוננו אלא לאוסופי אתא כהנ"ל במל"ת נ"ג מחודש ב' בשם הכ"מ וא"כ ממילא שפיר י"ל גם אליבא דר"ע בטעמא דפטור על אחיזת עינים מסקילה כתירוצינו הנ"ל וכדי לאשמעינן א"ז ע"כ הביאה המתניתין את הא דר"ע ודו"ק.