ברית משה, מצות לא עשה נו:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 56:2
Open in the reader →1ונ"ל (ב) שבעל אוב כו'. לכאו' צריך להבין דמדוע כתב רבינו א"ז בלשון ונ"ל הלא מגמ' סנהדרין הנ"ל \ מוכח בפי' כן מדהקשה שואל אוב היינו ודורש אל המתים ומשני דצריך ודורש אל המתים למי שמרעיב ולן בבה"ק דלא הוי שואל אוב אבל שואל אוב באמת גם לפי מסקנת הגמ' עובר גם משום ודורש אל המתים וא"כ קשה מדוע כתב רבינו בלשון ונ"ל, ונ"ל בס"ד כך דבספרי פי שופטים איתא וז"ל ודורש אל המתים אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגלגלתו מה בין מעלה בזכורו לנשאל בגלגלתו מעלה בזכורו אין מעלה כדרכו ואין נשאל בשבת בגלגלתו עולה כדרכו ונשאל בשבת עכ"ל ולכאו' ק"ל הלא מ"ש הספרי על דורש אל המתים איתא בברייתא דגמ' על בעל אוב ול"ל דפליגי הברייתא דגמ' סוברת דאחד המעלה בזכורו כו' זה בעל אוב ולא דורש אל המתים והספרי סובר דזה דורש אל המתים דא"כ מה הקשה הגמ' על ברייתא זו שואל אוב היינו דורש אל המתים הא הבריי' זו סוברת דאחד המעלה בזכורו כו' לא הוי דורש אל המתים אעכצ"ל דלא פליגי ושניהם סברו דאחד המעלה בזכורו כו' עובר משום אוב ומשום ודורש אל המתים אלא הברייתא יגמר' כיון דאיירי בבעל אוב נקטה א"ז על בעל אוב והספר' דאיירי בדורש אל המתים נקט על דורש אל המתי', ובפסיקתא זוטרתא פ' שופטים איתא על ודורש אל המתים כמ"ש הספרי ואח"כ אי' בפסיקתא וז"ל דבר אחר ודורש אל המתים זה ההולך ולן בבה"ק כדי שתשרה עליו רוח טומאה עכ"ל והד"א של הפסיקתא הוא הברייתא שהביא הגמ' לתרץ על הקושיא שואל אוב היינו דורש אל המתים ומדהביאה הפסיקתא א"ז בלשון ד"א נראה דסוברת שהד"א חולק עם דרשה דספרי שהביא לעיל מיניה וסובר דדורש אל המתים לא הוי אלא זה שלן בבה"ק והספרי סובר דלא הוי אלא המעלה בזכורו כו' וממילא לפי"ז י"ל דגם הגמ' בתירוצו דדורש אל המתים זה שמרעיב עצמו ולן בבה"ק כו' ג"כ סובר דלא נקרא דורש אל המתים אלא זה שמרעיב כו' ולא המעלה בזכורו כו' אלא המקשן שהקשה שואל אוב היינו דורש אל המתים הי' סובר דברייתא דגמ' לא פליגא עם הספרי כהנ"ל אבל על התרצן באמת י"ל דסובר דפליגי נמצא לפי פשט זה באמת הוה יכלינן למימר דשואל אוב אינו עובר משום דורש אל המתים ומשום שרבינו ל"ס כן ע"כ כתב ונ"ל כו' כוונתו דהוא סובר דהגמ' דילן באמת ל"ס כמו שנר' מהפסיקתא אלא גם לפי המסקנא סובר הגמרא דשואל אוב עובר גם משום ודורש אל המתים כמובן.וגם מיושב בהנ"ל בס"ד מדק"ל על רש"י פ' שופטים פ' י"ח פי"א וז"ל ודורש אל המתים כגון מעלה בזכורו והנשאל בגולגולת עכ"ל ולכאורה מדוע לא הביא את המסקנא דגמ' זה המרעיב עצמו ולן כו' ותו ק"ל הא בבריי' דגמ' איתא דמעלה בזכורו או הנשאל בגולגולת עובר משום שואל אוב והיאך כתב רש"י כהספרי שעובר משום דורש אל המתים [ועי' במזרחי מ"ש על רש"י זה] אבל בהנ"ל י"ל דרש"י גכ"ס כרבינו דשואל אוב עובר גם משום דורש אל המתים כיון דהפשט בגמ' דברייתא עם הספרי לא פליגי גם לפי המסקנא של הגמ' וכדי לאשמעינן א"ז ע"כ הביא רש"י על דורש אל המתים את הספרי משום דאי הוה מייתי כמסקנת הגמ' זה המרעיב עצמו ולן כו' אז הוה יכלינן למימר דסובר כהנ"ל להפסיקתא דברייתא דגמ' פליגא עם הספרי ושואל אוב אינו עובר משום דורש אל המתים אבל עכשיו שהביא את הספרי ליכא למיטעי לומר כן כיון דהוה קשה דהיאך פסק כהספרי נגד מסקנת הגמרא ודו"ק: