ברית משה, מצות לא עשה נח:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 58:1
Open in the reader →1שלא (א) להשחית פיאות הזקן כו'. הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת מ"ד ובחיבורו הל' עכו"ם פי"ב הל"ז כתב גם במל"ת זו הטעם משום חוקות הכומרים וכ"כ החינוך מצוה רנ"ב ורבינו ז"ל צ"ל דסמך בזה עמ"ש במל"ת נ"ז אבל אח"כ ראיתי בדינא דחיי שהביא גירסא ברבינו שגם כאן כתב הטעם כמ"ש הרמב"ם ועי' לעיל במל"ת נ"ז מחודש א' מ"ש על הטעם זה. ומ"ש רבינו איזהו גילוח כו' הוי אומר זה תער כו' ומדלא כתב רבינו שום רמז מזה דבמספריים עכ"פ מדרבנן אסור כמ"ש החינוך בדעת הרמב"ם נראה דסובר דבמספריים אפי' איסור דרבנן ליכא וזה אצלי דבר ברור בדעת רבינו והכ"מ ז"ל סובר גם בדעת הרמב"ם כן שכ' וז"ל ומ"מ איכא למידק במ"ש אם גלח זקנו במספריים פטור דמשמע איסורא איכא דמותר מיבעי ליה דומיא דהקפת הראש ונראה לומר דסירכא דלישנא דמתניתין נקט ולאו דוקא דלכתחילה נמי שרי עכ"ל מוכח בפי' דסובר בדעת הרמב"ם דבמספריי' שרי לכתחילה ודלא כהחינוך ז"ל וגם בב"י יו"ד סימן קפ"א כ"כ ביותר ביאור ופסק כן להלכה בש"ע שם וגם הרמ"א מודה לו עי"ש אבל הגאון החסיד מו"ה אלעזר מקראקא ז"ל בספרו הקדוש מעשה רוקח רמזי המשניות במס' מכות דף פ"ז ע"א חולק על הכ"מ והאריך בפלפול עצום להוכיח שהפשט בהרמב"ם כמ"ש החינוך שפטור אבל אסור מדאורי' או עכ"פ מדרבנן ובסוף דבריו כתב וז"ל וכבר כתבתי אף שאיני כדאי להכריע בין הרים הגדולים ומכ"ש לחלוק עליהם מ"מ תורה היא והנראה לענ"ד ברור כתבתי וכבר האריך בס' יין המשומר ע"פ סודות נפלאים שהוא איסור גמור אף במספרים וגם בשארי ספרים ומה לי להאריך עוד בזה ובפרט בעו"ה הפרוץ מרובה ומרובה על העומד כשרואים הלומדים ובני תורה שמגלחים זקנם המה משחיתים בתער ומאן מפיס לכן אותן הלומדים המה חוטאים ומחטיאים את הרבים ואקוה לה' בקוראם דברים אלו וישקלו במאזני שכלם שהוא איסור גמור במספרים שיחזרו בהן ויגדלו זקנם ופיאות ראשם כדין ודת של תורה ומהם יראו כל העם וכן יעשו ואני את נפשי הצלתי עכ"ל, אבל בתשו' חיים שאל ח"א סי' נ"ב וח"ב סי' כ"ז חולק על המעשה רוקח והסכים בדעת הרמב"ם כהכ"מ וגם להלכה פסק כהש"ע דבמספריים מותר אלא כתב דבסם ועיסה שקוראין אוירום עדיף טפי משום חששא של התה"ד שהביא הרמ"א וגם בספרו ברכי יוסף מרמז על תשובותיו עי"ש, ולי"נ שמרבינו יש להוכיח דסובר כפשטו של הכ"מ בדעת הרמב"ם דאי הוה סובר כהחינוך היאך סתם נגד הרמב"ם כפי הכלל שכ' המרש"ל מובא בתשו' רמ"א סי' ס"ז וז"ל גם מה שסבר מר לחלק שהסמ"ג חולק על הרמב"ם לא זו הדרך ולא זו העיר כי כבר נודע שהסמ"ג הוסד כולו עפ"י הרמב"ם וברוב מקומות הוא כמעתיק ממש ואינו חולק עליו זולת במקום שבעלי התוס' חולקין עליו ובלעדם אינו מרים ידו ורגלו נגדו עכ"ל וכיון דרבינו סתם דבמספרים שרי לגלח את הזקן כהנ"ל ממילא מוכח דעכצ"ל דסובר הפשט בהרמב"ם כהכ"מ וזה ראי' גדולה לפסקו של ח"ש הנ"ל וגם הדד"ח פסק כן וכתב שכן נהגו בכל תפיצות הגולה, וכל זה כתבנו להלכה אבל הירא את דבר ה' לא יגע בו יד כמ"ש המעשה רוקח הנ"ל ואף שמהב"ח סי' הנ"ל נראה דאפי' לי"ש שרי כשיניח קצת שער אבל גם מתשו' ח"ש הנ"ל נראה בפי' כמו שכתבנו ובפרט לפמ"ש בברכי יוסף בודאי צריך ליזהר ועכשיו אכשור דרי ב"ה וב"ש בזה שכל מי שבשם חסיד מכונה ומקשר עצמו עם צדיקי הדור נזהר בזה.ומ"ש רבינו ושנינו במכות חייב אדם על הזקן שתים מכאן ושתים כו' דע דבענין חמשה פיאות רבו הדעות עי' ביראים סי' צ"ד שהביא כמעט כולם והדד"ח מציין לעי' ברש"י פ' קדושים ובסוף מס' מכות וברא"ש שם ובר' ירוחם ני"ז ח"ה ובב"י סי' הנ"ל, ומ"ש רבינו בשם ר"ח גם מהרמב"ם נראה דחייש לזה מדכ' וז"ל השפה כו' לא נהגו ישראל להשחיתו אלא יגלח קצתו עד שלא יעכב אכילה ושתייה עכ"ל והטעם שנהגו כן ע"כ משום דחיישו לר"ח וכ"כ הב"י סי' הנ"ל וא"כ ק"ל דמדוע לא הביא בש"ע את המנהג זה ואף שהב"י כתב דדוקא בתער הוא דשייך לנהוג כמנהג שכ' הרמב"ם אבל לא במספרים עכ"פ הי' לו להביא את המנהג שכ' הרמב"ם בתער: