ברית משה, מצות לא עשה ו:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 6:5
Open in the reader →1ולענין מלקות לא גילה רבינו את דעתו הטהורה בלאו זה אבל ראיתי בדד"ח שכ' בדעת רבינו וז"ל אבל אין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה עכ"ל וגם הרמב"ם כתב שאין לוקין ול"כ שום טעם אבל החינוך כתב הטעם כמ"ש הדד"ח וא"כ בודאי דמהחינוך למד לומר גם ברבינו כן אבל לכאורה צריך להבין דמדוע לא נאמר דבדבורו עבד מעשה אלא החינוך לשיטתו דפסק במצוה תקצ"ו דלא אמרינן עקימת פיו הוי מעשה אלא דוקא גבי חוסם בקול עי"ש ע"כ כתב שפיר דלא הוי מעשה אבל לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת ה' מחודש ב' דרבינו סובר דעקימת פיו הוי מעשה א"כ קשה על הדד"ח דילמא באמת סובר רבינו דלוקין על לאו זה דבשלמא הרמב"ם ג"כ שפיר פסק דאין לוקין דלשיטתו אזיל דסובר ג"כ כהחינוך דעקימת פיו לא הוי מעשה כהנ"ל במל"ת ה' אבל אליבא דרבינו היכי כתב דאינו לוקין דילמא באמת לוקין דכמ"ש הביאור הנ"ל מל"ת ה' בדעת רבינו דלוקין על לאו דלא תנסו כיון דבעקימת פיו עביד מעשה א"כ מדוע לא נאמר גם בלאו זה כן וגם מדלא כתב רבינו גם כאן דאין לוקין כמ"ש במל"ת ה' גם זה מורה דסובר כן אלא לפי מה שכתבנו במל"ת ה' בשם הדד"ח דגם בלאו דלא תנסו סובר בדעת רבינו דאין לוקין משום דהוי לאו שאב"מ א"כ עכצ"ל דהדד"ח ל"ס בדעת רבינו כהביאור דעקימת פיו הוי מעשה ע"כ כתב גם כאן שפיר אליבא דרבינו דאין לוקין אבל לפי מה שבררנו בס"ד במל"ת ה' דעיקר בזה כהביאור באמת י"ל דגם בלאו זה סובר רבינו דלוקין:
2וכיון שדבר זה שכתבנו אליבא דרבינו במל"ת ה' כלל גדול היא ע"כ אדבר עוד הפעם מזה דלכאורה יש להקשות על כלל ?ת ממ"ש רבינו במ"ע נ"ה וז"ל המוציא שם רע כו' ונמצא הדבר שקר לוקה שנא' כי הוציא שם רע וגו' ויסרו אותו ואזהרה שלו מלא תלך רכיל בעמך עכ"ל ואי נאמר דרבינו סובר דעקימת פיו הוי מעשה א"כ קשה אמאי קאמר דמש"ה לוקין על מוציא שם רע משום שנא' ויסרו אותו הלא גם אי לא הוי כתיב ויסרו אותו ג"כ הי' לוקין כיון דבעקימת פיו עביד מעשה דבשלמא הגמ' כתובות מ"ו ע"א דלמד מויסרו אותו דלוקין י"ל דאזיל למ"ד דעקימת פיו לא הוי מעשה עי' רש"י שם מ"ה ע"ב ד"ה והוא שבעל שכ' וז"ל ומלקות דמוציא שם רע חידוש הוא מויסרו אותו נפקא כו' וכשתעיין היטב בגמרא שם תראה דרש"י כתב את זה למ"ד דלאו שאב"מ אין לוקין וגם צ"ל דסובר דעקימת פיו לא הוי מעשה וא"כ לר' יוחנן דסובר בתמורה ?נ' ע"א דעקימת פיו הוי מעשה באמת י"ל דלא משום ויסרו אותו לוקין במוציא שם רע וא"כ לפי"ז אי נאמר דרבינו סובר דעקימת פיו הוי מעשה אמאי אמר דמשום ויסרו אותו לוקין אעכצ"ל דל"ס כר"י דתמורה דעקימת פיו הוי מעשה וא"כ נסתר כללינו הנ"ל במל"ת ה' אליבא דרבינו, אבל אחר עיון קצת ראיתי דל"ק מידי דהתוס' כתובות מ"ה ע"ב ד"ה ר' יהודא הקשה דלר"י דלאו שאב"מ לוקין עליו אמאי צריך ויסרו אותו ותירץ בשם הרשב"א וז"ל דאי לא כתיב ויסרו לא הוי מוקמינן לא תלך רכיל לאזהרה דמוציא שם רע אבל השתא דשמעינן דלקה מויסרו אותו אנו צריכין למצוא אזהרה מוקמינן ליה לאזהרה דלא ענש אלא א"כ הזהיר עכ"ל וא"כ ממילא י"ל גם אליבא דרבינו כן וגם נ"ל בס"ד דעכצ"ל דרבינו סובר כתירוצו של רשב"א דאל"כ הי' סתירה בדבריו דאת זה בררנו לעיל בס"ד במל"ת ה' בראיות ברורות דרבינו סובר כר' יוחנן דתמורה וממ"ע נ"ה נראה דל"ס כן אעכ"מ דסובר כתירוצו של הרשב"א וא"כ ממילא כללינו הנ"ל במל"ת ה' עולה יפה וגם כאן באמת י"ל דסובר רבינו דלוקין ודלא כהדד"ח, אבל כשמעיינין שפיר ברבינו כאן נראה בפירוש דאפילו לפי כללינו הנ"ל מל"ת ה' סובר כאן דאין לוקין דכיון דאת זה שלא להלבין פני אדם מישראל כתב רבינו דמק"ו גמר דמה במקום תוכחה הקפידה תורה שלא לבייש ק"ו שלא במקום תוכחה וכיון דמק"ו גמר ממילא ידעינן דאין לוקין עליו כיון דאין עונשין מה"ד וע"כ לא דיבר רבינו ממלקות כאן כלום וא"כ לפי"ז הדין של הדד"ח דאין לוקין על לאו זה אמת אבל לא מטעמו כמובן. כלל היוצא לנו מלאו זה דמוזהרינן שלא לבייש שום נברא בין איש בין אשה בין גדול בין קטן ואי דוקא ברבים או אפילו בינו לבין עצמו תליא בפלוגתא דרבינו והרמב"ם ורש"י הנ"ל ולדינא בררנו דמש"ע נראה כרבינו והרמב"ם דבינו לבין עצמו ג"כ מוזהרינן אבל בזה ליכא פלוגתא דלכ"ע מוזהרינן שלא לבייש שום נברא וכ"כ העיר מקלט ז"ל סי' רמ"ב וז"ל ובכלל זה הוא נלמד במכ"ש שלא לבייש שום נברא ברבים ומי שעבר תיקונו לצום מ' יום וילקה בכל יום ויתודה כל ימיו ויבקש ממנו מחילה ברבים ויתגלגל בחרולים ערום עכ"ל. העתקתי להראות גודל עון זה כדי שלא יהא קל בעיניך לבייש אפילו קטנים דשום נברא כתב וגם שלא תאמר דמ"ש הרמב"ם הנ"ל מחודש א' שלא לבייש בין קטן בין גדול כוונתו קטן בנכסים או גדול בנכסים כהס"ד דגמרא ב"ק פ"ו ע"א דמעיר מקלט שכ' שום נברא באמת מוכח דכוונת הרמב"ם על קטן ממש וממילא כל דברינו הנ"ל במל"ת זו עולים יפה בס"ד והשם יתעלה יצילנו מלאו זה ומכל הלאוין ומה שפגמנו יעזרינו לתקן בגלגול זה בגופין שלנו וגם יעזרינו לקיים את כל מצותיו בשמחה בנפש חפצה ויאיר עינינו בתורתו הקדושה לחדש חדושין דאורייתא לאמיתה של תורה ויזכנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות בלתי לד' לבדו בלי שום פנוי' כלל וכלל בלי פירוד אפילו רגע אחת אמן כן יהי רצון: