ברית משה, מצות לא עשה ס:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 60:1
Open in the reader →1ולא (א) ילבש גבר כו' ואומר אני שראב"י נמי מודה כו'. כבר כתבנו במל"ת הקודמת שרבינו ז"ל פסק כראב"י וגם רמזנו שם למ"ש כאן שגם ראב"י מודה לת"ק בזה דדוקא כשלובשים בשביל ניאוף מוזהרין האיש או האשה על הלאוין שלהן אבל לא בענין אחר וא"כ יש ראי' מרבינו למ"ש הט"ז ז"ל יו"ד סי' קפ"ב ס"ק ד' וז"ל משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כנ"ל פשוט כו' עכ"ל ואח"כ ראיתי בב"ח ז"ל שם שג"כ פסק כהט"ז והביא באמת ראי' מרבינו, אבל לכאורה צריך להבין דהיאך יכול לדייק הט"ז מלשון לא תעדה אשה כו' שכ' המחבר לומר כמ"ש הא הרמב"ם גכ"כ כלשון המחבר ובהרמב"ם ל"ל כמ"ש הט"ז כיון דל"ס כרבינו ורש"י אלא סובר דעל לבישה גרידא ג"כ מוזהרין כהנ"ל מל"ת נ"ט וצ"ל דהט"ז באמת גם בדעת הרמב"ם ס"כ וסברא דילי' כיון דהרמב"ם סובר דטעמא דמצוה משום חוקות העכו"ם כמ"ש בסה"מ מל"ת ל"ט וטעם זה ליתא אלא כשלובשת מחמת עידוי וקישוט אבל מחמת חמה וגשמים לא וכשתעיין שפיר בסה"מ תראה בפי' שבאמת ס"כ מדכ' ושיתקשטו בתכשיטיהם וכל אשה שתתקשט באחד מתכשיטי האנשים כו' וא"כ הרווחנו בהנ"ל דפסקו של הט"ז עולה יפה גם לשי' הרמב"ם, וביד הקטנה ז"ל במל"ת זו ראיתי שהקשה על הט"ז דהיאך התיר איסור דאורייתא בשביל שאינו מכוון אבל לפמ"ש ל"ק מידי כיון דכשלובשת בשביל חמה או גשמים באמת ליכא שום איסור דאורייתא לא מיבעיא לפום שיטות רבינו ורש"י אלא אפי' לשיטת הרמב"ם ועי' במהר"ם שיק מצוה תקמ"ג מ"ש על הט"ז זה. ומה שהקשה היד הקטנה עוד שם וז"ל וביותר נפלאים ממני דעת רבינו הרמ"א או"ח סס"י תרצ"ו וז"ל מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורי' וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא עכ"ל והיא פליאה נשגבה בעיני למאד שהרי בפי' המה מכוונין לעשות מה שאסרה תורה בפי' שלא ילבש גבר שמלת אשה כ"א שהמה אינם עושי' חלילה להכעיס לשם איסור אלא שעושין זאת לשם שמחה היעלה על דעת להתיר איסור תורה בזה כו' עכ"ל לפענ"ד גם זה ל"ק כיון שהדעה ראשונה שהביא הרמ"א שם להתיר בפורים לבושי אשה לאיש ואיש לאשה היא דעת רבינו ורש"י והיש אומרים שאסור שהביא הרמ"א היא דעת היראים סי' צ"ו ועל זה קא' הרמ"א אבל המנהג כסברא הראשונה כוונתו שהמנהג כשיטות רבינו ורש"י וא"כ ל"ק קושית היד הקטנה כיון דלרבינו ורש"י באמת ליכא שום איסור בכה"ג והנח להם לישראל שיש להם על מי לסמוך על רבינו ורש"י והר"י מינץ שהביא הב"ח יו"ד סס"י קפ"ב, וכל זה כתבנו להמליץ בעד המנהג שכ' הרמ"א אבל עי' בב"ח סי' הנ"ל ובאלה המצות מצוה תקמ"ג מ"ש בזה ותראה שלי"ש צריך להרחיק מזה ויקוים בו סיומא דרמ"א דהל' מגילה טוב לב משתה תמיד כוונתו דטוב לב אפי' בשעת שתי' מקיים שיל"ת ובזה נעוץ סופו בתחילתו: