ברית משה, מצות לא עשה סה:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:1
Open in the reader →1צוה (א) הקב"ה כו' שלא לעשות מלאכה בשבת כו', לכאורה יש להקשות על לשון צוה שכ' רבינו ז"ל שהוא לשון ששייך במ"ע ולא במל"ת וכבר כתב המרש"ל ז"ל בביאורו כאן שהעולם מקשים א"ז עי"ש מה שתירץ, ולי"נ בס"ד דכיון דר"ל סנהדרין נ"ח ע"ב קאמר עכו"ם ששבת חייב מיתה שנ' ויום ולילה לא ישבותו יאמר הפוקר המתפקר על התורה הקדושה דהיאך אמרינן דמל"ת שלא לעשות מלאכה בשבת הא לב"נ צוה שלא ישבות וכלנו בני נח אבל באמת זה טעות גמור כיון דאנו בני ישראל יצאנו ע"י התרי"ג מצות שצוה הקב"ה לנו מכלל ב"נ לגמרי וע"כ כתב רבינו צוה הקב"ה כו' שלא לעשות מלאכה בשבת כמובן, או י"ל כפי מ"ש הרמב"ן ז"ל פ' יתרו דמ"ע ממדת אהבה ומל"ת ממדת היראה ולכן עשה גדולה מל"ת כמו שאהבה גדולה מיראה ולכך אמרו דעשה דוחה ל"ת עי"ש וא"כ י"ל דהני מל"ת שאין העשה דוחה אותם יהי' מאיזה טעם שיהי' הם ג"כ בבחינת אהבה וכיון דבשבת אין עדל"ת דלא תעשו מלאכה כמ"ש הגמ' שבת קל"ג ע"כ התחיל רבינו את המל"ת זו בלשון צוה לרמז שהמל"ת זו בבחינת אהבה כמובן. ומ"ש רבינו והזהיר גם באמור אל הכהנים כו' כוונתו דל"ת דשני לאוין הם אלא חד לאו הוא אלא שנכפלה אזהרתה מחמת חומר הענין כמ"ש הרמב"ם בסה"מ בשרשיו שמצינו בכמה לאוין שנכפלו מחמת חומר הענין וממילא אין שום נ"מ לענין התראה דמאיזה פסוק שהתרה באמת חייב כמובן: