ברית משה, מצות לא עשה סד:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 64:3
Open in the reader →1ומכאן (ב) אזהרה כו' הן בחכמה כו', לכאורה לפי מ"ש רבינו שהמתגאה בחכמה עובר בלאו א"כ קשה על מעשה דרשב"א תענית כ' ע"א דהיאך הי' עובר על לאו ואפי' כשנאמר דבאמת מט"ז הי' האי אדם מכוער שהי' אליהו כמ"ש רש"י דהתו' שם חרה לו כל כך וכמו שמפרש המרש"א ח"א שם האי ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן שאיתא שם שלא יהא דעתו גסה עי"ש אפי' כשנאמר כן עדיין על רשב"א גופא קשה דהיאך הי' עובר על לאו, ואפשר דרשב"א סובר כרב דסוטה הנ"ל דלת"ח צריך שיהא בו אחד משמנה בשמינית וזה הוא דקאמר הגמרא דתענית ושמח שמחה גדולה והי' דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה כלומר מפני שהי' למד תורה הרבה והי' ת"ח ע"כ היתה דעתו גסה עליו כיון דלת"ח צריך שיהא בו אחד משמנה בשמינית והגסות שלו באמת ג"כ לא הי' יותר אלא מפני שבאמת הלכ' כרנב"י דסוטה שם דאמר לא מינה ולא מקצתה ע"כ נזדמן לו אליהו זל"ט בדמות אדם מכוער ללמדו שאין הל' בזה כרב וכמ"ש התו' שם ולטוב נתכוון כדי שלא ירגיל בדבר, ומה מאד מיושב בזה מה דק"ל על הרמב"ם הל' דעות פ"ב הל"ג דפסק דלא כרב כמ"ש הגמי"י שם אבל בהנ"ל י"ל כיון דממעשה דתענית הנ"ל מוכח דהלכה כרנב"י ע"כ פסק כן וכיון דהלכה כרנב"י ע"כ כתב רבינו שפיר דעובר בלאו כמובן. ומ"ש רבינו שכל המשפיל עצמו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות כולן כו' כן איתא בסוטה שם ובסנהדרין מ"ג ע"ב מפרש המרש"א ח"א דאפי' בשביל קרבנות חובה מעלה עליו הכתוב נמצא לפי"ז ליכא לאדם שפל חסרון אפי' בזמה"ז לענין הקרבת קרבנות אלא מה שאינו יכול להקריב במקום מקדש דייקא ואפשר דזה היא כוונת התפלה ומפני חטאינו כו' וא"ת הלא כל המשפיל עצמו כאלו הקריב על זה אמר ואין אנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתיך כמובן. ומ"ש רבינו מאד מאד הוי שפל רוח כו' עי' ברמב"ם הלכה הנ"ל מ"ש ע"ז ולי"נ דלפי מה שמסיק הגמ' ערכין ט"ז ע"ב דענוה שלא לשמה עדיף מתוכחה לשמה עי' תו' שם אלמא דענוה שלא לשמה ג"כ טוב אבל באמת אין זה עיקר ענוה אלא עיקר תכלית ענוה היא שיהא שפל רוח באמת וע"כ אמר התנא מאד מאד כו' והשם יתברך ב"ה וב"ש יעזרנו לבוא אל המדה זו ולכל המדות טובות בתכלית השלימות באמת: