ברית משה, מצות לא עשה סה:קמא
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:141
Open in the reader →1וע"כ נ"ל בס"ד דמשו"ה הביא את התוספתא כלי לתרץ מעליו קושיא אחת דבשבת ע"ה ע"א איתא שוחט משום מאי חייב ומסיק הגמ' רב סובר משום נטילת נשמה ומשום צובע ושמואל סובר משום נטילת נשמה ואח"כ איתא אמר רב מילתא דאמרי אימא בה מלתא דלא ליתו דרי בתראי ולחכו עלי צובע במאי ניחא ליה ניחא דליתווס בית השחיטה דמא כי היכי דליחזוה אינשי וליתו ליזבנו מיניה והרמב"ם פי"א מהל"ש הל"א פסק כשמואל והקשה הלח"מ הא הלכתא כרב באיסורי ותירץ וז"ל אלא דאפשר שהוא ז"ל סובר דטעמיה דרב קלוש דהוא עצמו אמר בגמ' מלתא דאמרי אימא בה מילתא כו' ואע"פ שנתן טעם מ"מ לכאורה נראה קצת דחוק ומפני כן לא פסק כמותו, והמעשה רוקח תירץ כיון דלישנא דמתני' לא מחייב אלא חדא ומשום נטילת נשמה כ"ע מודו עכ"פ כשמואל, והקובץ הביא בשם ש"י שתירץ כיון דכל האמוראי' בירושלמי פ"ז דף ל' ע"א לית להו בשחיטה משום צובע משו"ה פסק כשמואל, וא"כ לכאורה ק"ל על רבינו להיפך דמדוע פסק כרב הא טעמה דרב דוחק כמ"ש הלח"מ וגם מהמתני' יש להוכיח כשמואל כמ"ש המ"ר וגם מהירושלמי מוכח כשמואל כמ"ש הש"י ועוד הא דרכו של רבינו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם כמ"ש הי"מ כללי הרמב"ם אות מ"ו וכדי לתרץ את הקושיא זו ע"כ הביא רבינו את התוספתא. להודיענו דמשו"ה פסק כרב כיון דמהתוספתא זו מוכח כרב וגם מצאתי בהגהות על רבינו מהגאוו רבי ר' העשיל ז"ל שכ' ג"כ דהתוספתא אתיא כרב וא"כ ממילא שפיר י"ל בכוונת רבינו כמו שכתבנו ומשום שהביא את התוספתא ע"כ הביא גם את הירושלמי כדי לפרש בהירושלמי את התוספתא כהנ"ל ודו"ק: