ברית משה, מצות לא עשה סה:קמז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:147
Open in the reader →1הטווה (מא) אורך ד' טפחים כו'. כ"כ גם הרמב"ם הל"ש פ"ט הל' ט"ו אלא הוסיף וכתב וז"ל הטווה אורך ארבע טפחים מכל דבר הנטווה חייב אחד הטווה את הצמר או את הפשתן או את הנוצה או את השער או את הגידין וכן כל כיוצא בהן העושה את את הלבד [פ' פליש או פילץ] ה"ז תולדת טווה וחייב כו' עכ"ל ולכאורה מדוע ל"כ גם רבינו. אחד הטווה כו' שכ' הרמב"ם וצ"ל דסובר שנכלל בלשון מכל דבר הנטווה שכ' והרמב"ם צ"ל דסובר דאי לא הוה כתב אלא מכל דבר הנטווה הי' יכל"ל דטווה את הגידין לא הוי אלא תולדה כמו במנפץ את הגידין דלא הוי אלא תולדה כמ"ש הרמב"ם הל' י"ב עכ"כ אחד הטווה את הצמר כו' או את השער או את הגידין כו' לאשמעינן דכולן אב מלאכה וראי' לדברינו דמדל"כ אח"כ אלא על העושה את הלבד שהיא תולדה עכ"מ דסובר בגידין כמו שכתבנו וכ"כ מהכלבו מדכ' בריש שבת וז"ל הטווה כל דבר הנטווה חייב אחד צמר ואחד פשתן ואחד נוצה ואחד שער ואחד גידין והעושה הלבד תולדת טווה עכ"ל. אבל לכאורה טעמא בעי דמדוע יהא טווה את הגידין אב מלאכה ומנפץ את הגידין תולדה ותו מדוע באמת לא יהא מנפץ את הגידין אב מלאכה כיון דהוי מעין מלאכה דמנפץ והרמב"ם סובר בפ"ז הל"ד שם דכל שהוא מעניינם נקרא אב מלאכה וצ"ל כיון דקודם ניפוץ אינם אלא גידין ואינו דומה לניפוץ דצמר אלא במקצת עכ"ס דלא הוי אלא תולדה כמ"ש הרהמ"ג שם הנ"ל מחודש קכ"ו אבל כשטווה את הגידין כיון דמקודם שטווה מנפץ אותם וע"י הניפוץ נעשו כצמר כמ"ש הרמב"ם פ"ט שם והמנפץ את הגידין עד שיעשו כצמר כו' וכיון שנעשו כצמר א"כ ממילא כשטווה אותן אח"כ דומים לגמרי לטווית צמר עכ"ס הרמב"ם שפיר שהיא אב מלאכה כמובן, וא"כ נשארה קושיתינו על רבינו דמדוע ל"כ ג"כ כהרמב"ם כדי לאשמעינן שטווה את הגידין אב מלאכה כיון דרבינו גכ"ס בזה כהרמב"ם דכל שהוא מעניינם נקרא אב מלאכה כהנ"ל מחודש ה':