עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה סה:טז

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:16

Open in the reader →

1ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל הצ"ע שהנחנו על הרמב"ם בספרינו פני משה הל"ש פ"ז דהיכי סובר דחופר וחורץ אבות הם הא בירושלמי דשבת פ"ז דף כ"ז ע"א איתא בפי' שהם תולדות דהכי איתא שם תנא ר' חייא חפר חרץ נעץ תולדות להחרישה וממילא גם על רבינו קשה קושיא זו ועכשיו מצאתי באור זרוע ז"ל הל' שבת אות נ"ה שכ' על הרמב"ם וז"ל אבל בירושלמי תנא ר' חייא חפר חרץ נעץ תולדות עכ"ל נראה בפי' שג"כ כיוון להקשות על הרמב"ם מהירושלמי ובאמת היא קושיא גדולה, ואי"ל דלפימ"ש הרהמ"ג ולפי מה שפירשנו את דבריו הנ"ל מחודש ה' שהכרח לומר בהברייתות הנ"ל מחודש ה' שהם אבות וכיון דמוכח מהברייתות דגמ' דילן דלא כהירושלמי ע"כ פסקו רבינו והרמב"ם דלא כהירושלמי, דזה אא"ל כיון דלכאורה קשה על המאירי והרמ"כ דסברו דהמלאכות דברייתות הנ"ל תולדות הם א"כ מה יענו על הכרחו של הרהמ"ג דצ"ל שהם אבות דאל"כ מה אתו הברייתות לאשמעינן וצ"ל דהמאירי והרמ"כ סברו דהברייתות אתו לאשמעינן דלא כר' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב, וממילא לפי"ז י"ל דבשלמא אי לא היה מפורש בהירושלמי דלא כרבינו והרמב"ם אז שפיר י"ל דלרבינו והרמב"ם לא הי' ניחא לומר בהברייתות כפירושם של המאירי והרמ"כ משום דיותר מסתבר להם לפרש את הברייתות כמ"ש הרהמ"ג וע"כ פסקו דכל המלאכות דהני ברייתות הם אבות אבל כיון דאיתא בירושלמי בפי' דחופר וחורץ תולדות בודאי מסתבר טפי לומר בהברייתות כפירושם של המאירי והרמ"כ כדי להשוות את הירושלמי עם הגמ' דילן מלומר בהברייתות כפשטם של רבינו והרמב"ם ולומר דהירושלמי עם הגמ' דילן פליגי וא"כ קשה עליהם מהירושלמי: