ברית משה, מצות לא עשה סה:ר
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:200
Open in the reader →1אבל החיי אדם כלל ל"ו פסק דאין מלאכת מחתך באוכלין ובנ"א שם נראה שהוכיח כן מהרמב"ם שכ' כל דבר שהיא במאכל בהמה כו' מותר לקטום אותן בשבת מפני שאין בהן תיקון כלים כו' והוכיח מזה הנ"א דע"כ סובר דאף מחתך אין בהם דבדבר דשייך בו תיקון כלי שייך נמי מחתך ובדבר שאין שייך תיקון כלים אין בו משום מחתך וכיון דסובר הרמב"ם דבמאכל בהמה אין בו משום מחתך מכ"ש במאכל אדם עי"ש שהאריך בזה וכן הוכיח המנ"ח מצוה ל"ב אות ל"ג וגם הניח בצ"ע על המגא"ב שהניח בצ"ע אי שייך מחתך באוכלין דמדוע לא הביא מהרמב"ם זה דלא שייך עי"ש [אבל לפי מה שכתבנו בסוף מחודש קצ"ט באמת ל"ק מידי כמובן] נמצא לפי דבריהם כיון דרבינו ג"כ כתב כהרמב"ם דבמאכל בהמה מותר לקטום בשבת אלא תחת שכ' הרמב"ם מפני שאין בהן תיקון כלים כתב רבינו מפני שאין בחיתוכן שום תיקון ומדכ' שום תיקון מוכח בפי' שכיוון למ"ש המנ"ח שם אליבא דהרמב"ם דליכא במאכל בהמה לא בונה ולא מכה בפטיש ולא מחתך עי"ש ותבין וא"כ ע"כ מוכח שגם רבינו סובר דבמאכל אדם ליכא משום מחתך מכ"ש ממאכל בהמה כמ"ש הח"א והמנ"ח הנ"ל וא"כ לפי"ז קשה לכאורה היכי כתב רבינו וכל דבר כו' הלא בלשון וכל דבר כו' י"ל שנכלל גם מאכל אדם ואיהו באמת סובר דבמאכל אדם לא שייך מחתך וצ"ל דסמך עמ"ש דבמאכל בהמ' ליכא משום מחתך דכיון דמוכח משם במכ"ש דבמאכל אדם ג"כ ליכא א"כ שוב ליכא למיטעי כלום וע"כ כתב שפיר וכל דבר כו' כמובן, וא"כ לכאורה נשאר על הרמב"ם קושייתינו הנ"ל דמדוע לא נקט בלשון קיצור וכל דבר כו' אם לא שנאמר שהרמב"ם סובר דפירושא דמגרד לאו מחתך ודלא כמו שהוכחנו מהכל בו וכיון שרצה להביא את הא דמגרד ע"כ ל"כ וכל דבר כו' כיון דבוכל דבר כו' לא הי' נכלל הא דמגרד אבל רבינו י"ל כהנ"ל דסובר כהכל בו עכ"כ בלשון קיצור וכל דבר כו' כמובן נמצא שהרווחנו לדינא מהנ"ל שגם רבינו סובר דבאוכלין לא שייך משום מחתך וא"כ נשאר הצ"ע של המנ"ח על המגא"ב הנ"ל בתקפו כיון דל"ל כמו שכתבנו בסוף מחודש קצ"ט: