ברית משה, מצות לא עשה סה:קצט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:199
Open in the reader →1כדי (עב) לעשות קמיע כו', מה שנתן רבינו שיעור קמיע כמחתך כן איתא גם בהרמב"ם הל"ש פי"א הל"ז וכתב הרהמ"ג שזה השיעור לכל מלאכת העור, אבל לכאו' ק"ל על רבינו דמדוע לא הביא את מ"ש הגמ' שבת ע"ה ע"ב המגרר ראשי כלונסות בשבת חייב משום מחתך וכ"פ הרמב"ם שם בשלמא על מה שלא הביא רבינו את מ"ש הרמב"ם וכן כל חתיכה שיחתוך חרש עץ מן העצים כו' חייב משום מחתך י"ל שנכלל במ"ש רבינו וכל דבר שאדם מחתך כו' אבל על הא דהמגרר ל"ל שנכלל בזה כיון דפירושא דמגרר לאו מחתך הוא ואפי' לפי גירסת הרמב"ם שגרס המגרד בדלי"ת עי' בהרהמ"ג שם שתפס את הגירסא זו לעיקר וגם נתן טעם לשבח לזה אפי' לפי האי גירסא כיון דפירושא דמגרד ג"כ לאו מחתך הוא א"כ ליכא למימר דנכלל בו כל דבר כו' שכ' רבינו אם לא שנאמר שרבינו סובר כהכל בו שכ' בדיני שבת וז"ל והמחתך חתיכה מן העור ומתכוין למדת אורך ורוחב חייב אבל דרך הפסד או שלא נתכוין לשום מדה פטור והקוטם את הסף או ראשי כלונסאות או שום עצים או מתכות במקום שיחתכו אותם החרשים חייב כו' עכ"ל ומדכ' הכל בו על ראשי כלונסות ג"כ בקוטם ובגמ' איתא המגרר או המגרד מוכח דסובר דמגרר או מגרד ג"כ לשון חותך הוא וא"כ שפיר י"ל שגם זה נכלל במ"ש רבינו וכל דבר כו', וא"כ לכאורה ק"ל להיפך על הרמב"ם דמדוע לא נקט את הדינים אלו בקיצור והול"ל כמ"ש רבינו וכל דבר שאדם מחתך כו' וצ"ל כיון דבלשון וכל דבר כו' נכלל גם אוכלין והרמב"ם באמת סובר דאין מלאכת מחתך באוכלין ע"כ לא נקט בלשון זה אבל רבינו דנקט וכל דבר כו' באמת צ"ל דסבר דגם באוכלין שייך מלאכת מחתך וא"כ הרווחנו בס"ד לדין חדש דדבר זה אי גם באוכלין שייך מחתך או לא תליא בפלוגתא דלרבינו שייך ולהרמב"ם לא שייך ועי' במגן אבות דף ה' ע"א שכ' וז"ל והמחתכו ר"ל בדבר שרוצה שיהא החיתוך שוה ומצומצם וגם בזה צ"ע באוכלין כה"ג עכ"ל ואפשר דכיון דתליא בפלוגתא ע"כ הניח בצ"ע: