ברית משה, מצות לא עשה סה:רכג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:223
Open in the reader →1וממילא לפי הנ"ל כיון שבררנו בס"ד דהא דהמסתפק ממנו חייב משום מכבה לא אתיא אלא כר' יהודא א"כ ק"ל כיון שרבינו באמת פסק כר"ש כהנ"ל מחודש רי"ט היכי הביא את הא דהמסתפק ממנו חייב משום מכבה [ועי' ברי"ף והרא"ש בביצה שם שג"כ הביאו את הא דהמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"כ מוכח בפי' שפסקו כר"י דמשאצל"ג חייב וא"כ ק"ל על הרמב"ן והרשב"א דהיכי סברו בדעת הרי"ף דפסק כר"ש עי' בהרהמ"ג הל"ש פ"א הל"ח ובב"י או"ח סי' רע"ח שהביאם וצ"ע] בשלמא הסמ"ק הביא שפיר את הא דהמסתפק כיון די"ל דפסק כר' יהודא וכן היראים ז"ל סי' ק"ב ד"ה המכבה הביא ג"כ שפיר כיון דכתב בפי' שם דפסק כר"י אבל על רבינו ק"ל מאד וגם מצאתי אח"כ שגם המרש"ל ז"ל בביאורו כאן עמד על רבינו בזה דבתר שמברר דלר"ש המסתפק מן השמן אינו חייב משום מכבה כתב וז"ל ונמצא מ"ש הספר [כוונתו על רבינו] והמסתפק כו' וכל הני דדמי לכיבוי לאו אליבא דהלכתא כי הוא פוסק לעיל בשם ר"י דהלכה כר"ש ואפשר מאחר שהרמב"ם כתב בפ"ק המכבה נר חייב ופסק כר' יהוד' וכתב כל הדינים התלויים בכיבוי דגזרינן אטו כיבוי שהוא אב מלאכה כתב המחבר נמי בספרו ועוד אפ"ל דאפי' לר"ש כל הני אסורין אע"פ שהמכבה ממש אינו חייב מיתה מ"מ מאחר שרוב העולם לא ידעו לחלק בין צריכא לגופה וסברו שהמכבה ממש הוא אב מלאכה כמו מבעיר ע"כ החמירו בזה דלא יאמרו הותר השבת כי רוב העולם לא ידעו שהמכבה ממש פטור וא"כ כל מה שתהא מיקל בשבותיה א"כ יקילו ג"פ בכיבוי ממש וק"ל עכ"ל אבל תירוציו דחוקים מאד התירוץ הא' מובן דחוקו מעצמו אלא גם על התירוץ הב' ק"ל כיון דרבינו קאמר בפי' והמסתפק ממנו חייב משום מכבה כלשון הגמ' א"כ נראה דחייב מה"ת כמו בלשון חייב משום מבעיר דקאמר אם לא שנאמר שהמרש"ל סובר דלשון חייב משום מכבה דקאמר הגמ' ג"כ פירושו דחייב מכות מרדות מדרבנן כמו שבאמת כתב הק"נ פ"ב דביצה אות נ"ב אליבא דהתו' ועם דברי הק"נ באמת תירוצו השני של המרש"ל עולה יפה, ועם תירוץ הב' של המרש"ל וכפי הבנתינו בו נ"ל בס"ד ליישב מדק"ל על הטור או"ח סי' רס"ה שכ' וז"ל והשמן אסור להסתפק ממנו בשבת ועי' ד"מ שם ותראה דהטור קאי על הא דביצה והמסתפק ממנו חייב וא"כ ק"ל עליו בתרתי חדא דבגמ' איתא חייב והיכי כתב בלשון אסור הלא גם בזמה"ז יש נפ"מ בין חיוב מלקות או לא כמ"ש הש"ך יו"ד סי' ט"ז ס"ק י"ז ועוד כיון דפסק הטור באו"ח סי' רע"ח כר"ש דמשאצל"ג פטור היכי הביא את הא דמסתפק אבל עם תירוצו הב' של המרש"ל קושיא חדא מתורצת בחברתה כיון דלר"ש ג"כ אסור כמ"ש המרש"ל עכ"כ הטור שפיר לשון אסור ודו"ק: