ברית משה, מצות לא עשה סה:רנד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:254
Open in the reader →1ואם (צג) נפל כו', בכאן יש דקדוק גדול ברבינו אבל יען כי כבר עמד המרש"ל בביאורו ע"ז ע"כ אעתיקו וז"ל דנפלה לארץ כו' וכן הסוגיא במרדכי עי"ש אכן הלשון דחוק כי בגמ' ובפרש"י מוכח דחילוק ארץ וכלי מיירי דוקא בפירשה הרטי' מעצמה והא דתנן מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינ' מיירי בלוקח מדעת כדי להחזירה וזהו מותר במקדש ומיירי בכהן שיש לו מכה באצבעו וצריך להסיר הרטיי' מעל ידו משום חציצ' והתירו לו להסיר' ולהחזירה אבל במדינה לא התירו להסירה ולהחזירה אפי' הסיר' ומניח' על גבי כלי אסור לעשות כן לכתחילה ובזה הענין מיירי במתני' והא דמותר להחזיר כשנפלה על גבי כלי היינו שפירש מעצמו בלא מתכוין וכך שנינו שם בברייתא בגמרא וכמו שמפרש שם רב אשי והמשנה והברייתא מיירי בב' ענינים כדפירש ולשון הספר [כוונתו על רבינו] משמע דהאי ודוקא דנפל לארץ קאי על המשנה וזה אינו, ונ"ל שהספר כתב חילוק זה על המשנה כדי להשמיע לנו רבותא שאפי' במדינה שאין מחזירין רטייה פירוש שאין נוטלין ממנו כדי להחזירה מ"מ היכא שעבר והסירה מחזירין ולא אמר על הברייתא רטייה שפי' כו' דהוה משמע דוקא כשפירשה מעצמה דאז מותר לחזור אבל אם הוא בעצמו פירשה לא הי' מותר להחזירה דהוה גזרינן עלה קמ"ל והברייתא דקתני לשם רטייה שפי' מחזירין כו' לאו לדיוקא אתא דאם עבר ופירשה דאין מחזירין אלא דלכתחילה אין נוטלין ומחזירין אם לא שפי' מעצמה אבל אם שגג או עבר ג"כ מחזירין וק"ל עכ"ל ולי"נ בס"ד לפרש את לשון רבינו בפשיטות דמ"ש ואם נפל כו' כוונתו ששאל ואם נפל מה דינו ומתרץ תנן בפ' המוציא תפילין כו' כלומר את הדין זה תנן בפ' המוציא תפילין גבי מחזירין רטייה במקדש בשבת אבל לא במדינה שם בגמ' אי' דיש חילוק בין אם נפל לארץ או על הכלי ועכ"כ ודוקא אם נפלה כו' כדאי' התם ודו"ק: