ברית משה, מצות לא עשה סה:רעא
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:271
Open in the reader →1תנן (צח) מחט נקובה של יד מותר לטלטל' כו', במשנ' שבת קכ"ב ע"ב ליתא מלת נקובה אלא הכי איתא מחט של יד ליטול בה את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת ומדכ' רבינו ז"ל נקובה נראה דמפ' מחט של יד דמתני' מחט נקובה וכ"נ מרש"י ז"ל מדכ' מחט של יד מחט קטן שתופר בו בגדים ושל סקאים מחט גדולה שתופרים בה שקים עכ"ל נמצא לפי פירושו סובר רבינו דדוקא מחט נקובה שרי לטלטל ליטול בה את הקוץ אבל לא מחט שיש לה ראש שקורין שטעקנאדל וע"ז באמת ק"ל דמהיכא תיתי לחלק ואי משום דמתני' נקטה מחט של יד דפירושו מחט נקובה הלא י"ל דמשום סיפא נקטה כיון דדיברה בהסיפא ממחט שתופרים בה שקים ע"כ נקטה גם ברישא מחט שתופר בו בגדים אבל באמת סובר התנא דגם מחט שיש לה ראש שרי דמה לי לענין ליטול בה את הקוץ בין אם היא נקובה או יש לה ראש ואי"ל דרבינו למד א"ז מהא דאיתא שם קכ"ג ע"א מיתיבי מחט בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטלה בשבת כו' ומשני הגמ' תרגמא אביי אליבא דרבא בגולמי עסקינן עי' רש"י שם והי' קשה לרבינו דמדוע לא משני אביי דפירוש שאינה נקובה דברייתא היינו מחט שיש לה ראש אעכ"מ דבמחט שיש לה ראש באמת אסור אבל זה באמת לית' כיון די"ל דמחט שיש לה ראש הוי כלי גם לענין טומאה וכיון דהברייתא איירי ממחט דלא הוי כלי לענין טומאה ע"כ לא מתרץ אביי אלא בגולמי אבל לעולם סובר דגם מחט שיש לה ראש שרי וא"כ נשאר' הקושיא על רבינו דמנ"ל לחלק. ותו ק"ל דאי נאמר דמחט שיש לה ראש באמת אסור א"כ מדוע לא שאל רבא בריה דרבה את ר' יוסף שם קכ"ג ע"א על מחט שיש לה ראש ומדלא שאל אלא על מחט שניטל חררה או עוקצה מוכח בפי' דזה הי' פשיטא ליה דשרי מטעם דא"ל רב יוסף וכי מה איכפת ליה לקוץ בין נקובה לבין שאינה נקובה אלא על מחט שניטל חררה או עוקצה הי' מסופק אי בטל תורת כלי מינה או לא כמ"ש רש"י שם וגם מתשובתו של ר"י וכי מה איכפת ליה לקוץ כו' ג"כ יש להוכיח דשרי כיון דעל מחט זה ג"כ י"ל כן ואף שהקשה הגמ' על תשובתו של ר' יוסף י"ל דהגמ' לא הקשה אלא על מחט שניטל חררה או עוקצה כיון דבטל מתורת כלי אבל מחט שיש לה ראש דתורת כלי עליה באמת גם רבא מודה לסברתו של רב יוסף ועוד כיון דלפי מסקנת הגמ' שם דבגולמי שרי מהטעם דזימנין דמימלך עלייהו ומשוי להו מנא מכ"ש דמחט שיש לה ראש שרי כיון דכלי הוא וכיון שהוכחנו בס"ד מהגמ' דמחט שיש לה ראש ג"כ שרי עכצ"ל דמה דנקט התנא מחט של יד דפירושו מחט נקובה משום סיפא נקט כהנ"ל או י"ל דלדיוקא נקט מחט של יד לאשמעינן דאם ניטל חררה או עוקצה באמת אסור כמו שמסיק הגמ' שם וא"כ קשה על רבינו דמדוע נקט את הדין זה במחט נקובה דוקא ואי"ל דג"כ משום דיוקא נקטה כיון שכ' בפי' דאם ניטל חררה או עוקצה אסור: